קהילת הייקים

ראובן ורטהיים

מאת: ארגון יוצאי מרכז אירופה

שמי ראובן ורטהיים ונולדתי בברלין שבגרמניה בשנת 1929. בברלין גרנו ב- Wilmersdorf, Landauer Strasse  8 am Ruedeshermer Platz עד גיל שמונה חיי התנהלו בצורה שקטה ונעימה. לא ידעתי על קיומו של היטלר ולא היה לי מושג על השקפותיו ותכניותיו לגבי היהודים.

אבי, אוסקר ורטהיים נפתר כשהייתי בן 3 ונשארה אימי, לוטה ואחותי אילזה, גדולה ממני בחמש שנים. אבי ז"ל, עסק בענייני הבורסה בברלין היה אדם בעל אמצעים כך שלא היה חסר בבית דבר. אימי הייתה כמובן מודעת למצב ובשנת 1937 החליטה לעזוב את גרמניה. היא ארזה כמה מזוודות, לקחה עימה את חמשת האלפים המרקים שהיה מותר להוציא מגרמניה והשאירה את כל רכושה בגרמניה.

התחנה הראשונה הייתה אנגליה. לאימי היו חברים באנגליה ולכן החליטה לעבור לשם. את אנגליה שנאתי. למיותר לציין שאגליה ארץ נהדרת ובשנים מאוחרות יותר, ביקרתי בה לעיתים קרובות ובהנאה רבה אך באותה תקופה ממש לא נהניתי. אחותי ואני נשלחנו למעין מעון לילדים ברמה מאוד מכובדת אבל המשטר בו היה חמור. זכור לי ערב אחד בו עברתי עבירה חמורה ביותר – העזתי לדבר אחרי כבוי האורות ובתור עונש עמדתי שעה שלימה,  לבוש פיג'מה ורועד מקור, מחוץ לדלת חדר השינה. לשמחתי הרבה אפיזודה זו לא נמשכה זמן רב וכעבור כמה שבועות המשכנו את משאנו ל"פלשתינה".

בנמל תל אביב הורידו אותנו בסירות לנמל ומשם ישירות לחדר מרוהט מושכר ברחוב פרוג בתל אביב. בעלי הדירה היו משפחת הייבר, אנשים נחמדים מאוד עם שני  ילדים, בן ציון ולאה. לדאבוני איבדתי קשר איתם לפני שנים. מרחוב פרוג עברנו לדירה מושכרת אחרת ברחוב דיזנגוף 292 וכעבור שנה לדירה שהפכה למעין דירת קבע למשך שנים רבות ברחוב בן יהודה 97.

דירת הקבע שלי כבר הייתה אחרי שנישאתי לאשתי רות ואחרי עוד דירה בכתובת אחרת קנינו דירה בנווה אביבים בה אנחנו גרים עד היום הזה. יש לנו שלושה ילדים נהדרים. המבוגר רמי, גר בארה"ב, ביתנו גנית ובנינו הצעיר  ומשפחתו גרים בתל אביב. היות ואני גר בתל אביב כבר כמעט שמונים שנה היו לי כמה וכמה תחנות בחיים.

בית הספר, הגדנ"ע, הפלוגה המיוחדת של חי"ש תל אביב, השרות בצה"ל  (חובה וקבע) ותפקידים שונים שמלאתי בקריירה המגובנת שלי (מתוכה אזכיר כמה בהמשך). תפקידי האחרון בצה"ל היה קצין הקשר של חטיבת גולני.

אחרי הצבא ומספר תפקידים שוליים התחלתי לעבוד בחברת התעופה הלאומית שלנו – חברת "אל על" בה עבדתי במשך  עשרים שנה מתוכם עשר שנים בארה"ב. התחלתי כמעודד מכירות מטען בסניף ישראל, מנהל המטען בארה"ב, מנהל התחנה של אל על בנתב"ג  וראש אגף שרות לנוסע.

אחרי פרישתי מאל על חזרנו לארה"ב  בה מלאתי שלל תפקידים שכללו ניהול חברת תיירות בשם Cable beach vacation יעד תיירותי באיי הבהמס שכלל מלון וקזינו וכתפקיד אחרון בחברת תעופה.

"Carnival airlines" כעבור כמה שנים פרשתי, חזרנו לישראל ומאז אני "פנסיונר", קורא, כותב, מטייל בעולם ומתנדב כאשר מתאים ואפשרי.

2 תגובות

  1. שלום
    קראתי את הכתבה שכתבת שאביך שמו היה אוסקר וורטהים וזה נראה דמיוני !
    אני מקיבוץ בית אורן ולכאן הגיע אהוד וורטהיים עם קבוצה של עולים בשנת 1941 בן של אוסקר ולודמילה וורטהים שנפל בשנת 1948 בקרב בעין רעזל על ציר כביש 4 מול מושב עין איילה של היום ואותו אהוד היה חברו של אבי ויחד הגיעו לכאן אחרי שהגיעו ארצה מברלין בשנת 1938 לגבעת חיים עד 1941 קבוצה של "יקים"
    יש כאן פרטים אם תיצור איתי קשר נדבר ואולי אותה משפחה קשורה אליך
    אודי בן ארי
    קיבוץ בית אורן

  2. אם תשלח לי את כתובת המייל שלך נוכל להחליף כמה מיילים בנושא
    בברכה
    ראובן ורטהים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן