קהילת הייקים

מריאנה זילברמן

מאת: יהודית זוסמן

נולדתי בצ'ילה בסאן דייגו ב 1938.

אני לא יהודייה.

למדתי בביה"ס מסיונרי של האוניברסיטה של צ'ילה בביה"ס אקספרימנטאלי.

כל הילדים שלא למדו בביה"ס היהודי למדו פה.

כל חבריי היו יהודים.

מבחינת חיי הייתי קשורה לתרבות היהודית.

נכנסתי לאוניברסיטה ללמוד רפואה וטרינרית והיינו מעט נשים.

נבחרתי כנציגת הפקולטה למרכז הסטודנטים של כל האוניברסיטה.

שם הכרתי את בעלי, שהיה יהודי מביה"ס יהודי – דוד זילברמן.

הוא היה נציג הפקולטה להנדסה.

התחתנו ב 1965 נשארנו לגור בצ'ילה ושם נולדו שלושת ילדיי. שני בנים ובת אחת. הנשיא שכיהן בזמננו, היה הסוציאליסט הראשון – סלבדור איינדיה. בעלי נשלח לנהל מכרה נחושת בצ'וקיקמטה ועברנו לגור לשם עם שלושת הילדים.

גרנו שם עד ההפיכה הצבאית ופינוצ'ט שהיה איש צבא, היה לשלטון בהפיכה. עזבנו מיד לסן דייגו אני ושלושת ילדיי.

בעלי נשאר עד שתפסו אותו ושלחו אותו לכלא, הספקנו לבקרו עד שהרגו אותו.

המשכתי לעבוד כתופרת, הייתה לי הרבה עבודה.

ב-1977 עליתי לארץ עם שלושת ילדיי. הצטרפו אליי גם חמי וחמותי שחיו בת"א והייתי איתם בקשרים טובים.

הלכתי לאולפן ואח"כ התחלתי לעבוד בשירות הווטרינרי בחיפה. ילדיי עבדו בעירוני ה' גרנו ברמת בגין, עברתי לתקופה קצרה למחנה דוד ואח"כ למרכז הכרמל שם

גרתי עד שעברתי לדיור מוגן ברח' התשבי.

בני הבכור התחתן, אחרי הצבא עבד במחשבים. 

הבת הייתה מורה להתעמלות עד שהתחתנה ונסעה לארצות הברית.

הבן הצעיר חי כעצמאי.

אני בבית האבות התישבי כ-5 שנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן