קהילת הייקים

במה, כתב עת לתיאטרון

ארגון יוצאי מרכז אירופה

מאת: מיכאל דק

לא במקרה מופיעה סקירה על כתב עת זה כסקירה על ספר. היקפו וההתמקדות שלו בנושא מוביל מצדיקים זאת. כתב העת מוקדש הפעם לנשים יוצרות בשואה ובעקבותיה. כבר בשער מופיעה השאלה: חיים ? או תיאטרון? והיא תמצית השאלות העולות בהקשר הנורא של יצירה תחת איום מתמיד של המוות.

מעט רקע על כתב העת: ראשיתו בשנות השלושים, ככתב עת לענייני תיאטרון מיסודה של 'הבימה' ובעריכתו של ישראל גור, במה הופיע עד שנת 1959. המשכו המבורך בהוצאת המכון לקידום תיאטרון יהודי בעריכתו של מוטי סנדק ובהנהלתו של שמואל עצמון.

בכחמש מאות עמודים עולה שוב ושוב השאלה כיצד אפשר ליצור בצל המוות והרדיפה. בעצם עולה שוב ושוב התשובה הלא מפורשת מתנדנדת בין המלים: יצר החיים ויצירה.

השאלה חיים או תיאטרון המוזכרת בפתיחת הדברים, היא המוטו של יצירתה המופלאה של שארלוטה סלומון שהשאירה אחריה מאות ציורים בבית סבה בצרפת שאליו ברחה למקלט- זמני מגרמניה הנאצית. הציורים הם מעין יומן וספר הגות, דין וחשבון מחיים של יצירה בצל רדיפה. מקלט זמני, משום שכנראה בעקבות הלשנה – הקלגסים הגיעו אליה. סופה של הצעירה היה באושוויץ ואחריה נותר האוצר השופע של יצר חיים מצוייר וכתוב, שאף הוצג במוזיאונים ברחבי העולם כולל בארץ ויצא בספר אלבומי מרשים.

הגיליון הנוכחי של המגזין מחולק לחטיבות, מעין מערכות בהצגת תיאטרון, שערים, אם תרצו. השמות של גיבורות נשים, שהופיעו כגיבורות במחזות שנכתבו בעקבות תולדות חייהן של גיבורות בחיים ובמוות. אנה פרנק וחנה סנש. וכן בעלת הארמון גיבורת מחזה מאת לאה גולדברג.

אבל לא רק תיאטרון נסקר בגיליון. בשער הראשון- על השואה באמנויות כמו תיאטרון, קברט, מחול ואופרה. השער השני מביא את סיפוריהן של נשים בשואה כמו אתי הילסום, אנה פרנק, המשוררת נלי זק"ש, סטפה וילצ'נסקה, יד ימינו של יאנוש קורצ'אק, נאווה שאן הצ'כית, שביימה ושיחקה בתיאטרון שבגטו טרזיינשטט, אלזה לאסקר שילר ואלמה רוזה, הכנרת הנודעת שהובילה את תזמורת הנשים באושוויץ. והשער השלישי עוסק במשפט אייכמן, שהתנהל על בימת 'בית העם' בירושלים ועבר למדיום התיאטרוני לא פעם.

מקום מיוחד מוקדש לפועלה של נאווה סמל המחזאית הישראלית שהלכה לעולמה בטרם עת. סמל שהייתה בתו של יצחק ארצי, מציל ילדים יהודיים מטראנסניסטריה שברומניה, הקדישה את עצמה לטווית הקשר בין הדור הראשון לדור השני, בין אז לעכשיו, בין שם לפה, בין הזיכרון ללקח, בין התיאטרון לחיים ולחיים עם הזיכרון.

משדר יקה TV בנושא נשים יוצרות בשואה ואחריה

פורסם ביקינתון גיליון 309

לאתר כתב העת במה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן