קהילת הייקים

פריץ פרנק

מאת: תמי שגיא

פריץ פרנק נולד ב 22  ביוני 1886 בהורב (Horb am Neckar), כבנם של פרנק מנורדשטטן (Nordstetten Horb am Neckar) וסופי וייל  מנוננוייאר  (Nonnenweier  bei  lahr). 

בשנת 1899 מכרו הוריו את חנות הטקסטיל שלהם במרכז הורב, ועברו להתגורר בשטוטגרט.

עם סיום בחינות הבגרות, פנה פריץ פרנק תחילה ללימודי משפטים  ולאחר מכן ללימודי הרפואה.  

הוא למד באוניברסיטאות שונות, ביניהן היידלברג.

בהיידלברג הכיר את אשתו לעתיד ראיסה איטין.

ראיסה הגיעה מלוגנסק  (מזרח אוקראינה) ולמדה משפטים בברלין.

מכיוון שכאישה, לא יכלה להמשיך לתואר דוקטור בברלין, עברה ללמוד באוניברסיטת היידלברג, שם סיימה לימודי דוקטורט.

את התואר דוקטור ברפואה, קיבל פריץ פרנק מאוניברסיטת  קיל.

הוא עבד כרופא בבית חולים בפרנקפורט.

באוגוסט 1914 הוא גויס לצבא הגרמני ושירת כרופא בחזית הצרפתית עד שנישבה בידי האנגלים ב- 1916.

בחילופי השבויים ב-1917 הוא הוחזר לגרמניה ושירת שם בבית חולים צבאי עד סוף המלחמה.

בתום המלחמה התגורר הזוג במנהיים. במנהיים נולד בסוף שנת 1918, הבן הוגו.

בשנת 1919 עברה המשפחה להתגורר בהפנהיים (Heppenheim), שם פתח פריץ פרנק מרפאה.    

בשנת 1922 נולדה הבת סופי.

בשנות השלושים היגרה המשפחה לפלסטינה. כאן עבד פריץ פרנק כרופא בקופת חולים כללית.

המשפחה התגוררה בנתניה.

בשנים 1945/46 העלה פריץ פרנק על הנייר את זיכרונות הילדות שלו  מהורב תחת הכותרת: "מולדת אבודה":

"Verschollene Heimat”

הוא נפטר ב 6 בינואר 1978.

את העיזבון הסיפרותי שלו, הכולל גם סיפורים קצרים ומחזות, העבירה בתו יעל (סופי) פיק, לאגודת ידידי בית הכנסת ברקסינגן:  Träger- und Förderverein Ehemalige Synagoge Rexingen    

תורגם מגרמנית ע"י תמי שגיא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן