קהילת הייקים

אורסולה שפירא (גומפל) ומאיר שפירא / רוני שרון

ארגון יוצאי מרכז אירופה

אמי, אורסולה נולדה בשנת 1914 למשפחה מתבוללת אמידה ללא שום קשר לציונות. אביה נלחם בשורות הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה וזכה לעטור כבוד מהקייזר.  אורסולה סיימה בית ספר תיכון עם תעודת בגרות ולמדה באנגליה אנגלית וקצרנות. תקופה קצרה חייתה בהולנד ורכשה גם את השפה ההולנדית. כעבור זמן חזרה לגרמניה והצטרפה להכשרה בהמבורג, שם פגשה את אבי, מאיר שפירא, שהיה בהכשרה מטעם ההסתדרות הציונית.

אבי נולד בשנת 1910 בעירה קטנה בשם אולנוף בגליציה. בניגוד לאמא הוא נולד למשפחה  דתית מאד. אמו הייתה בתו של רב ואביו היה דיין על פי ההלכה. הוא היה הבן הצעיר לאשתו השנייה של אביו. היו לו עשרה אחים למחצה ושלושה אחים ביולוגיים. אבי למד בחדר מגיל שלוש והמשיך זמן קצר בבית ספר ציבורי פולני אולם הוברח לגרמניה בגיל 16 מפחד שיגייסו אותו לצבא הרוסי. למעשה היה חסר השכלה לחלוטין אך זכה לתבונה רבה ויכולת הסתגלות שאפשרה לו להקים משפחה ולפרנסה בכבוד. הם עלו יחדיו לארץ ב – 1935, נישאו והחלו חייהם ברמות השבים.

אמי עלתה לארץ באמצעות צרטיפיקט ששולם, באי רצון בולט, על ידי הוריה. הנישואים ליהודי ממזרח אירופה לא היה ממש לכבודם. חיי החקלאות לא התאימו לאמי והם בחרו להתגורר בירושלים. בחלק קטן מסכום הכסף שהיה ברשותם, אבי רכש מניה בחברת המוניות "אביב" והיה בין מקימה.

אמי נרתמה מיד לעזרה בכלכלת המשפחה ולמרות השכלתה, שאפרה לה עבודה פקידותית "מכובדת", היא בחרה במגוון עבודות ששכרן היה בצידן. בשעות הבקר המוקדמות היא עבדה בניקיון באחת ממערכות העיתונים, לאחר מכן היא לימדה, בשעורים פרטיים, אנגלית ובשלה ארוחות צהריים למספר גברים בודדים. אורסולה הייתה שחקנית טניס מחוננת וזכתה מספר פעמים באליפות הארץ ובמדליות רבות. בין השאר היא לימדה גם טניס. כעבור זמן היא נתבקשה לשמש או – פר למשפחה דיפלומטית בריטית שנשלחה למצריים. לשם כך עזבה את אבי לחצי שנה והרוויחה היטב. בתושייתה הרבה ובחסכנותה ,הצליחו הורי לחיות בנוחות בימים הללו מבלי לנגוע בהון שעמד לרשותם. בשנת 1938 סבתי כתבה לאמי שהמצב חמור בגרמניה ושהיא מוכנה לעזוב מיד ולוותר על כל הרכוש.

בזכות הטניס נוצרו קשרים חברתיים בין אמי והממשל הבריטי. בעזרתו של המושל הבריטי ובעזרת הכסף, שלא בוזבז, היא הצליחה לסדר להוריה ולאחותה הקטנה, בת ה -11 , שלושה צרטיפיקטים אישיים, כך הצילה את משפחתה. אני נולדתי, בצורה לא מתוכננת, בשנת 1941, בימים שרומל היה היה במצריים ואנשים התהלכו בארץ עם כדורי רעל על מנת שלא ליפול בידי הגרמנים.

כשפרצה מלחמת השחרור ב – 1948, אבי התגייס להגנה והשתתף בכיבוש הר ציון, רמת רחל ונלחם על ירושלים. הוא ליווה שיירות, מתל – אביב לירושלים, שסיפקו מזון ושאר מצרכים לעיר הנצורה. בקרב על רמת רחל נפצע קלות, ועם עלות השחר לא ניתן היה לפנותו משדה הקרב. הוא שכב לאורך היום כולו ועשה עצמו כמת על מנת שהירדנים  לא יירו בו, עם החשכה באו חבריו להוציאו, כך ניצל.

בשנת 1956 החליט לעזוב את חברת המוניות ולמד באופן עצמאי את מקצוע עמילות המכס.למעשה הרקע ממנו בא, שלא דמה לרקע העשיר של אמי, דרש ממנו השלמת השכלה שלא ניתנה לו בנעוריו. הוא רכש את הידע הנדרש בשפות אנגלית וגרמנית והצליח מאד במקצועו החדש. אבי עבד עד יומו האחרון, נפטר ממחלת הסרטן ב -1984.

אמא חלתה בערוב ימיה במחלת הנמ"ג (ניוון הרשתית) והוכרה כעיוורת. למרות מצבה, המשיכה לנהל חיים חברתיים, לשחק ברידג' עם קלפים מוגדלים, לשחות בים ולהקשיב לספרים רבים באמצעות קלטות מספרייה לעיוורים. אמא נפטרה בשנת 1989, חמש שנים אחרי אבי, ממחלת הסרטן. שניהם סרבו לקבל טיפולים ותרמו גופותיהם למדע.

אורסולה הייתה אישה דעתנית, פרגמטית, אמביציוזית, שוחרת אמנות ותרבות וניהלה אורח חיים פעיל שהקדים את זמנה. אבא היה אדם שקט, נינוח מתעניין ואהוב מאד על הבריות.

יהי זכרם ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן