המלה "זיקנה" מבוזה ע"י התרבות העכשווית – הן המושג "זיקנה" והן הזיקנה עצמה, כלומר – תור החיים האחרון של האדם. הקדמונים ידעו היטב – שתור הזיקנה אינו כרוך רק בירידה ובהתפתחות הגוף אלא גם בעליה ובצמיחה רוחנית ונפשית, וכי תור הזיקנה הוא פרק חשוב, עתיר תוכן וכוחות-יצירה, הן בתחום חיי היחיד והן בתחום היצירה התרבותית. משום כך אנחנו עדים לתרומתם המכריעה של זקנים לתרבות כולה. תרומתם הזאת אינה צומחת בהם למרות הזדקנותם אלא דווקא בגללה. חוכמתם של הזקנים היא סגולית להם ואינה שריד לכוחות צעירים השמורים בהם. 
 
ביום רביעי (14.10.2020) בשעה 10:30 נארח את פרופ' אריאל הירשפלד, חוקר ספרות עברית באוניברסיטה העברית לשיח בנושא.
 
מנחה: רפי ברבירו