פרשת השבוע עם אלעזר שטורם

פרשת השבוע וסודותיה לימוד בצוותא, שירים בצוותא וכמה סודות לא צפויים עם אלעזר שטורם, איש תקשורת ויהדות. בכל מפגש נעסוק בפרשת השבוע הרלבנטית ונתייחס בעיקר לפרשנים הקאנוניים הגדולים, בהם רש"י, רמב"ם, ישעיהו ליבוביץ ,ורבי מ.מ. שנאורסון.

המפגש יכלול הרצאה ובסופו שאלות ותשובות. מתחברים בשעה 10:00, המפגש יחל בשעה 10:30.

פרשיות השבוע – מאת אלעזר שטורם

היינו אמורים לקיים סדרת מפגשים ללימוד פרשיות השבוע. בארגון "יוצאי מרכז אירופה", "בית שלום עליכם" ו "בית תרבות".

נפלה עלינו עולה של מגפת הקורונה ודחינו זאת לימים עתידיים. בינתיים החלטנו לקיים לימודים ומפגשים שונים באמצעות נפלאות הזום והפייסבוק, וכך גם בסדרת פרשיות השבוע בהנחיית אלעזר שטורם. הנה לכם רקע קצרצר אודות המעשה 'המוזר' הזה של קריאת פרשיות מדי שבוע.

למה היהודים הנהיגו מנהג משונה של קריאת תורה מדי שבוע?

כי הם ארגנו מהפיכה תרבותית ענקית המתרחשת אי שם במאות הקדומות של שיקום בית המקדש, כאשר עזרא ונחמיה חוזרים מגלות בבל ומכוננים בא"י את מוסד הקריאה בתורה.

פתאום יש רכיב נוסף בפולחנות של היהודים:

לראשונה יש ספר במרכז הפולחן הדתי. קוראים בו. מקדשים אותו. הוא נתפס כקדוש ונעלה. אבל לא הייתה זו קדושת חפץ או פולחן טוטם. הקדושה הוענקה לספר בעל תכנים מורכבים ביותר.

מה שקדוש הוא התוכן. המילים. ההיסטוריה הכתובה בו. המסרים הדתיים וגיבוש עתיק של חוקה ומוסר שנועדו לעברים ואחרי כן ליהודי העולם כולו. לימים יעמוד הספר, כספר מכונן ומאחד את כל יהודי העבר בכל מקום בו נפוצו.

זאת, בנוסף כמובן לפולחן הקרבנות בבית המקדש.

קיימות מחלוקות לא מעטות לגבי מועד וצורת גיבוש הדפוס של קריאת פרשיות התורה מדי שבוע, עד לגיבושו הסופי של קריאה במחזור שנתי כפי המוכר לנו כיום.

על כך נרחיב בהזדמנות אחרת.

אציין כי בתלמוד נתפסת הקריאה בתורה כמעשה שהמכונן הגדול שלו היה משה רבנו.

המשמעות המעשית של  התקנת חובת הקריאה השבועית בתורה הייתה,  שברבות השנים ספר מקיף ורב רבדים עומד במרכז התודעה הדתית והלאומית כספר משותף לכל המאמינים והמשתייכים לדת היהודים בעת העתיקה.

כאן טמונה ראשית מהפיכה: יצירת תרבות המושתת על ספר. מכאן תהיה דרך קצרה של כמה מאות שנים לגיבוש הדפוס התרבותי של היהודים: האוריינות.

כלומר יהודים , בעיקר גברים, נדרשו בעת העתיקה! לדעת קרוא לפחות באופן מינימלי כדי לתפקד בחיים הקהילתיים היהודיים.

ללימודי הקריאה לא היה כל ערך כלכלי, או פרקטי אחר.  הגברים שלמדו לקרוא בראשית המאה הראשונה לספירה לא השתמשו בידע זה לשום צורך מעשי בחייהם.

אבל כאשר כוננו היהודים בראשית האלף הראשון את חובת הלימודים לגבי כל נערי וילדי ישראל הקדומים, הם ביצעו מהפיכת אוריינות שתפציע בעתיד כרכיב חשוב ביותר באפיון היהודים: מרבית הגברים – במידה מסוימת אף הנשים – ידעו לפחות קרוא ולעיתים אף כתוב.

הידע זה של חברה ראשונה בעולם שמרבית גבריה יודעי קרוא, עתיד לתרום תרומה נרחבת ומרחיקת לכת לגבי תפקוד יהודים במרחבי הפזורה היהודית. הם יהיו אורייניים ובעלי ידע בתחומים שונים.  כישוריהם עתידים לשמשם בכל שדרות החיים. ההתחלה היא: הקריאה בתורה באופן קבוע מידי שבוע.

ואיך הם למדו לקרוא? 

הם המציאו משהו לא סביר בעליל: בסוף המאה הראשונה ובעיקר במהלך המאה השנייה לספירה, יהודי ארץ ישראל הטילו חובת לימוד בבתי ספר מאורגנים, על כל ילדי ישראל של אז.

מה יצא ליהודים מלימודים אלה? לא כלום.

הפוך מזה: היות והילדים למדו בבקרים, הם לא עזרו להוריהם בעבודת החקלאות כנהוג אצל הגויים שיושבים בארץ והם המתחרים הגדולים של היהודים.

משפחת גויים בת 10 נפשות שילדיה עובדים בשדה, לעומת  משפחה יהודית שילדיה לומדים בבקרים ואינם עובדים עם ההורים בשדה – זוכה ביתרון כלכלי גדול דבר שמעיק כמובן על יהודי התקופה.

בעתיד, כעבור כמה מאות שנים, השקעה זו תתברר כנכס רב חשיבות  ליהודים: האוריינות ורכישת כלים לימודיים לכל גברי ומקצת נשות החברה.

אז נתראה חברים. פרשת השבוע עם אלעזר שטורם