מפת ישובים שהוקמו ע"י קהילת הייקים
עמוד זה מציג את מפת היישובים שהוקמו על ידי עולי מרכז אירופה, הידועים גם כ'ייקים'. יישובים אלו הוקמו מתוך חזון של עבודה, חינוך ותרבות, והשפיעו רבות על עיצוב החברה הישראלית. תוכלו לחקור את המפה ולגלות את סיפורם של המקומות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי.
מומלץ לעיין במפה דרך המחשב.
מעוניינים להוסיף/ לתקן מידע במפה?
מוזמנים/ות ליצור קשר דרך המייל:
eidan@irgun-jeckes.org
כפר סאלד
קיבוץ כפר סאלד עלה להתיישבות במקום הקבע בשנת 1942, ומשתייך לתק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת).
הגרעין המייסד הוקם בגדרה בשנת 1934 על ידי יוצאי הבונים מגרמניה וטרנסילבניה ותנועת "דרור" מהונגריה.
הקבוצה עבדה כשכירה בכל הארץ ובשנת 1937 התיישבה במסגרת חומה ומגדל באזור גדרה ונקראה שער הנגב.
אולם, המקום לא התאים להם ובשנת 1942 עברו למקומם הנוכחי וקיבלו את שמם, על שם הנרייטה סאלד,
מראשי "הדסה" בארה"ב, שנחשבה "אם עליית הנוער".
נאות מרדכי
קיבוץ נאות מרדכי הוקם ב-2 בנובמבר 1946 בגליל העליון, על גדות הירדן בלב עמק החולה וסביבו ככתר החרמון,
הרי הגולן והרי נפתלי. הקיבוץ ממוקם כ-10 ק"מ דרומית מזרחית לקריית שמונה. מייסדי הקיבוץ הגיעו מתנועות נוער
חלוציות ממרכז אירופה, ובהמשך קלט הקיבוץ חניכי חברות נוער מצפון אפריקה, חניכי תנועות נוער מארגנטינה
ובני משק מהדור השני והשלישי למייסדי הקיבוץ.
מצובה
מצובה הוא קיבוץ באזור הצפון ליד היישוב שלומי והוא חלק מהמועצה האזורית מטה אשר.
הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מגרמניה שהשתייכו לארגון "מכבי הצעיר".
במלחמת העצמאות היה היישוב תחת מצור ערבי אשר נפסק לאחר מבצע בן עמי.
שם הקיבוץ ניתן לו על שם "חורבת מצובה" הסמוכה אליו.
כפר מסריק
קיבוץ כפר מסריק הוקם בשנת 1940 ונקרא על שמו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה,
תומאס מסריק. הקרקע של הקיבוץ נרכשה על ידי קק"ל בשנות ה-30 של המאה ה-20.
תחילה, הקיבוץ הוקם בשנת 1932 בפתח תקווה על ידי קבוצות חלוצים חברי תנועת השומר הצעיר
מליטא וצ'כוסלובקיה, שעלו כחלק מהעלייה החמישית. בשנת 1934 עבר הקיבוץ לקריית חיים
המערבית לפסי מסילת הברזל. בתאריך 29 בנובמבר 1938, הקיבוץ התיישב בסמוך לבית חרושת
ללבנים "נעמן", כיישוב חומה ומגדל. בשנת 1940 עבר הקיבוץ לאתר הקבע,
מזרחית לכביש חיפה-עכו, מדרום לקיבוץ עין המפרץ, ומאז נקרא שמו כפר מסריק.
כפר ביאליק
כפר ביאליק הוא יישוב כפרי באזור הקריות, הממוקם בסמוך לקריית ביאליק ומשתייך מוניציפלית
למועצה האזורית זבולון ונוסד בשנת 1934.
כפר ביאליק נוסד על ידי 28 משפחות של עולים מגרמניה שהתיישבו על אדמות הקרן הקיימת לישראל.
הכפר הוכרז רשמית כיישוב חקלאי שיתופי ב-9 ביולי 1943, לאחר שמייסדיו עברו הכשרה חקלאית בנהלל.
כפר המכבי
קיבוץ כפר המכבי נמצא בעמק זבולון, כ-2 ק"מ דרומה מקרית אתא, ומשתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת.
הקיבוץ נוסד בשנת 1936, בתקופת חומה ומגדל, על ידי חברי "מכבי הצעיר" מגרמניה וצ'כיה, ומכאן שמו.
בשנת 1936, חברי ההכשרה של "המכבי הצעיר" מרעננה והסביבה התיישבו בעמק זבולון והקימו את קיבוץ כפר המכבי.
בתחילת דרכם עסקו בבניית מבנים והקמת המשק שכלל רפת, דיר, לול, גן ירק, פלחה ומטעים.
רבים עבדו בעבודות חוץ בנמל חיפה ובבית החרושת אתא.
במשך השנים נקלטו בקיבוץ גרעינים נוספים של תנועת "מכבי הצעיר" מאוסטריה, גרמניה
וצ'כוסלובקיה, וכן חברות נוער.
כיום מונה אוכלוסיית הקיבוץ מעל 330 נפשות, ומקור הפרנסה בעיקר מתעשייה וחקלאות.
עין גב
קיבוץ עין גב, הממוקם על חופה המזרחי של הכנרת, נוסד בשנת 1937 במסגרת יישובי "חומה ומגדל".
במלחמת העצמאות, הקיבוץ הותקף על ידי הסורים. חברי עין גב הדפו את התקפות הצבא הסורי במשך שלושה ימים
עד שהסורים נסוגו. בכך, הקיבוץ שמר על הכנרת בתחומי מדינת ישראל. ההתנכלויות מצד הסורים נמשכו
גם לאחר הקמת המדינה עד למלחמת ששת הימים.
כיום, הקיבוץ מונה כ-90 משפחות ומתפרנס בעיקר מחקלאות ותיירות. אדמות המקום נרכשו על ידי חברת
"קדמת כנרת" של יהודים מגרמניה, אך החברה פשטה את הרגל ואדמותיה נמכרו לקרן הקיימת. ביולי 1937,
במסגרת התיישבות "חומה ומגדל", עלו מייסדי הקיבוץ על הקרקע. במלחמת העצמאות,
עין גב הייתה הישוב היחיד בצד המזרחי של הכנרת ועמדה בפני התקפות קשות מצד הצבא הסורי.
למרות התנכלויות נמשכות, הקיבוץ שרד ושמר על מקומו. בשנות החמישים והשישים החלו בפיתוח תיירות
ושירותים נוספים, ומלחמת ששת הימים הביאה לשינוי משמעותי במצב הביטחוני והכלכלי של הקיבוץ.
הזורעים
תנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) הקימה בשנת 1934 קיבוץ הכשרה בכפר אלמאלו בהולנד.
רוב חברי הקיבוץ היו יוצאי גרמניה ומיעוטם יוצאי הולנד.חברי הקיבוץ עברו הכשרה אצל האיכרים
המקומיים, שעסקו בעיקר במשק החלב, ואחרים קיבלו הכשרה אצל בעלי מלאכה מקומיים.
לאחר סיום ההכשרה, חברי הקיבוץ עלו לארץ ישראל כבודדים, התפזרו ברחבי הארץ ועבדו כפועלים בפרדסים
ובמשקים חקלאיים.
בשנת 1937 החלו חברי הקבוצה להתרכז במחנה עבודה בנחלת יהודה, שם הקימו את ארגון 'הזורעים'.
הם ניהלו חיי קבוצה והתפרנסו מעבודה בפרדסי האזור ובהקמת גדר הצפון. באוקטובר 1938 עברו אנשי 'הזורעים'
למושבה מצפה במטרה לסייע בעבודה ובשמירה לעשר המשפחות שנותרו במקום.
הם הקימו מחנה צריפים במצפה והחלו לעבד את האדמות בראש ההר.
מושב הזורעים נוסד בשנת 1939 בגליל התחתון בבקעת יבנאל, בין טבריה ליבנאל,
במסגרת ישובי חומה ומגדל על ידי גרעין ציוני דתי יוצאי מרכז אירופה.
בשנות החמישים הצטרפו פליטי שואה ממזרח אירופה ומשפחות יוצאי צפון אפריקה.
החותרים
קיבוץ החותרים, השוכן דרומית לחיפה וסמוך לטירת הכרמל, הוא חלק מהתנועה הקיבוצית המאוחדת.
הקיבוץ הוקם על ידי חברי נוער עולה ג', יוצאי גרמניה וצ'כיה, שקיבלו הכשרתם באשדות יעקב
ונתלכדו לגרעין בקריית חיים בדצמבר 1941. לאחר תקופה זמנית שבה התמקמו המתיישבים
במושבה הטמפלרית הנטושה נויהרדטהוף, הוקם יישוב הקבע של הקיבוץ במרחק של כחמישה
ק"מ משם בשנת 1952. שמו של הקיבוץ נבע משאיפת המתיישבים לעסוק בדיג ימי.
בדצמבר 1941 הקימה חברת נוער עולה ג' מאשדות יעקב, שהגיעה מצ'כיה ומגרמניה,
את פלוגת "החותרים" בקריית חיים. הפלוגה הוקמה במטרה לשמור על העבודה העברית
בנמל חיפה ולעסוק בדיג, עם השאיפה להקים קיבוץ ימי. ב-1 בינואר 1943 התקבלה
הפלוגה לתנועת הקיבוץ המאוחד. במהלך שנת 1943 הצטרפה קבוצת נוער עולה,
שקיבלה הכשרה בשדה נחום ובגבעת חיים, ואשר התאחדה עם קבוצת בנות ממשק הפועלות "עיינות".
בשנים הראשונות התמודד הקיבוץ עם חבלי התאקלמות ו"סגירת פערים" בין הצ'כים
לבין יוצאי גרמניה, שהודקו הודות למדריך מיכאל (מישה) בר-קמה.
במהלך מלחמת העולם השנייה והעצמאות, חברי הקיבוץ התגייסו לפעולות צבאיות שונות.
בשנת 1952 עבר הקיבוץ ליישוב הקבע שלו.
אלוני אבא
ראשוני המתיישבים במקום היו הטמפלרים, שהקימו בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה בשם "ולדהיים"
(נווה יער בגרמנית). במלחמת העצמאות ננטש המקום על ידי הטמפלרים, ובמקומם הגיע גרעין
חברי תנועת הנוער הציוני "המאבק", צעירים מאוסטריה ורומניה.
ביוני 1951, לאחר שלוש שנים בנקודת הקבע, הוחלט לאמץ צורת חיים של מושב שיתופי.
הסופרת חנה לבב הגיעה לאלוני-אבא כתינוקת ממחנה ההסגר בקפריסין וגדלה בין הבתים הישנים
והברושים הנישאים. סבתה סיפרה לה סיפורי האחים גרים לאור עששית הנפט, והצללים ריקדו על הקירות.
את זיכרונות הילדות הללו משמרת חנה בקפידה.
אלונים
במאי 1937 הוחלט לקרוא ל"קבוצת הרועים", שהוקמה ביוזמתו של השומר הוותיק אלכסנדר זייד
כדי לסייע בשמירה על אדמות הקרן הקיימת לישראל, בשם "קיבוץ אלונים".
חברי הקיבוץ השתלבו בארגון ההגנה ועסקו בשמירה ואבטחת האזור. עם הזמן הקיבוץ הלך וגדל,
מה שיצר בעיית תעסוקה ומחסור באדמות חקלאיות. בעקבות כך, ב-20 ביוני 1938
עבר קיבוץ אלונים לאדמות קוסקוס-טבעון, שנרכשו בשנות ה-20, במסגרת עליית "חומה ומגדל".
קיבוץ אלונים הוקם במקביל בשני מקומות:
כ-40 חברים נושאי נשק ישבו ב"קוסקוס תחתית" והשאר, מעל 100 חברים, התמקמו בשייח אברק.
הקיבוץ צמח בעקבות פנייתו של אלכסנדר זייד לתנועת "הקיבוץ המאוחד" להקים קבוצת רועים
שתסייע בשמירה על אדמות הקק"ל. במאי 1935 הוחלט על הקמת הקבוצה, ושלושה חברים נשלחו
לקריית חרושת שבקרבת שייח אברק. בהמשך הצטרפו חברים נוספים, ובינואר 1936 התאחדה
הקבוצה עם עולים מגרמניה שהתחנכו בעין חרוד, וכך שילשה את גודלה.
בעקבות המרד הערבי באפריל 1936, הועברה הקבוצה לחצר בית זייד. בינואר 1937 הצטרפה
הקבוצה לקיבוץ המאוחד והחלה לקלוט עולים מקיבוצי ההכשרה של תנועת "החלוץ"
בפולין ובגרמניה. במאי 1937 נקרא הקיבוץ "אלונים", על שם העץ השולט באזור.
בית זרע
קיבוץ בית זרע נוסד בשנת 1927 על ידי חברי תנועת הנוער היהודית-גרמנית "בלאו וייס".
מייסדי הקיבוץ עברו הכשרה חקלאית בכפר מרקנהוף שבדרום גרמניה.
הם התיישבו בבית זרע ב-1927, והחלו בבניית הבית הראשון.
שם הקיבוץ נבחר בסיועו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.
יקנעם
בשנת תרצ"ב (1933/4) קנה יהושע חנקין (בשם הכשרת היישוב)
כ-20,000 דונם מאדמות הכפרים הערביים קירי וקימון. הקרקעות נרכשו בעיקר ממשפחת סורסוק
אשר ישבה בלבנון. המושבה יקנעם הוקמה על אדמות אלה ביום ה' בכסלו תרצ"ו (1 בדצמבר 1935).
ההתיישבות ביקנעם הייתה יוצאת דופן בהתארגנותה, כאשר המתיישבים רכשו בכספם את הקרקעות
מהכשרת היישוב והעבירו את הבעלות לקרן הקיימת.
דליה
קיבוץ דליה שוכן ברמות מנשה, ומקור שמו בזמורת הגפן – על שם הגפנים הרבים שגדלו באזור.
הקיבוץ נוסד כתוצאה מאיחודם של שני קיבוצי השומר הצעיר – "במעלה" ו"במפנה".
ההחלטה על איחוד הקיבוצים התקבלה במזכירות הקיבוץ הארצי ב-26 באפריל 1939,
וכשבוע לאחר מכן, ב-1 במאי, עלו שני הקיבוצים להתיישבות ברמת מנשה כדי להקים קיבוץ עצמאי.
בימיו הראשונים איכלס הקיבוץ 160 חברים ו-14 ילדים. האדמה הייתה דלה ומכוסה אבנים,
והמדרונות תלולים, אך החברים השקיעו מאמצים רבים בהכשרת הקרקע, בסיקול האבנים ובייעור.
הם הצליחו לטעת למעלה מ-600 דונם של עצי חורש ויער, ופיתחו ענפי חקלאות כמו פלחה,
מטעים, כרמי ענבים וזיתים, וכן דיר צאן, רפת, לול ומכוורת.
מעין צבי
במבואותיה המערביים של העיירה הציורית זיכרון יעקב, שוכן קיבוץ מעיין צבי.
הקיבוץ, שמרבית תושביו חילונים, שייך למועצה האזורית חוף הכרמל
והוקם על ידי גרעין מגרמניה.
בקיץ 1935 עלו חברי הגרעין לארץ ישראל וקיבלו הכשרה בדגניה א'.
בתחילת דרכו היה הקיבוץ יישוב חומה ומגדל ותושביו עמלו רבות על ייבוש ביצות,
תוך התמודדות עם קרקע חקלאית קשה ועם מחלת הקדחת.
כיום, הקיבוץ מהווה בית עבור מאות תושבים.
הקיבוץ הוקם ב-30 באוגוסט 1938 כיישוב חומה ומגדל על אדמות בבעלות
חברת פיק"א. במקור נקרא "מעיין" על שם מעיין באזור בנימינה,
אך בשנת 1945 שונה השם ל"מעיין צבי" לזכרו של צבי הנרי פרנק, מראשי פיק"א.
גלעד
גרעין המייסדים של קיבוץ גלעד נוסד בשנת 1938 בגרמניה על ידי חניכים של תנועת "הבונים".
באותה שנה, חברי הגרעין החלו לעלות לישראל והוכשרו בגבעת חיים.
בדצמבר 1939, הקימו פלוגת עבודה ברעננה שכונתה "הגרעין רעננה",
בראשות גיורא וסנטה יוספטל. הם שאפו להקים קיבוץ שיהיה מורכב כולו מעולים מגרמניה,
בניגוד לרוב הקיבוצים האחרים שרוב חבריהם היו יוצאי מזרח אירופה.
בית השיטה
בית השיטה התגבש כקיבוץ בתנועת "החוגים" ב-1926 בתל אביב, תחילה כקבוצה של תלמידי "הגימנסיה הרצליה"
וחברים מבתי ספר אחרים. הם התנגדו לאורח החיים הבורגני וחיפשו הגשמה אישית בעבודה וביישוב הארץ,
ובמשך שנים נקראה הקבוצה "החוג הזקן". בשנת 1928 הקימו את ראשון קיבוציה – "בית השיטה",
שהצטרף לתנועת "הקיבוץ המאוחד".
המתיישבים הראשונים הגיעו מחדרה ועין-טבעון, לפני שהתיישבו סופית במעיין חרוד.
ב-1932 הגיעו לבית השיטה עולים ראשונים מגרמניה, ולאחר מכן עולים מהולנד ויוצאי גרמניה שעברו הכשרה בהולנד,
תוסיפו לזאת עולים מפולין, בוגרי מדינות אחרות, וחברים נוספים מתנועת "הצופים" ו"המחנות העולים",
שתרמו לגיוון ולחוסנו של הקיבוץ. הקיבוץ תרם למאבק להקמת המדינה ושירת כבסיס לכוחות פלמ"ח.
אחרי מלחמת העולם השנייה הצטרפו לבית השיטה ניצולי שואה וקבוצות נוער שניצלו מהשואה.
חברים מקיבוץ בית השיטה הקימו יישובים חדשים כמו אייל, רגבים ונתיב הל"ה.
במלחמת יום כיפור נפלו 11 מחברי הקיבוץ, והוקדש לזכרם השיר "החיטה צומחת שוב".
חפציבה
בשנת 1919 נוסדה קבוצת "עבודה" בפראג ובמקביל לה נוסדה קבוצת "מהפכה" בברלין,
שתי הקבוצות היו של בוגרי תנועת "בלאו וייס", ומטרתן הייתה התיישבות חקלאית בארץ ישראל.
לאחר הכשרה, שתי הקבוצות "עבודה" ו"מהפכה" התאחדו, והקבוצה עלתה לארץ בשנת 1920 והתיישבה בחפציבה
שליד חדרה. הם התפרנסו מעבודה בפרדסי "נטעים" וממשק חקלאי קטנטן.
קיבוץ חפציבה הוא חלק מהתנועה הקיבוצית באזור הצפון, השוכן על גבול עמק יזרעאל ועמק בית שאן.
הוא הוקם בשנת 1922 על ידי עולים מגרמניה וצ'כוסלובקיה, רובם בוגרי תנועת הנוער 'בלאו וייס'.
הקיבוץ שוכן למרגלות הר הגלבוע והוא שכן לקיבוץ בית אלפא. שמו של היישוב נלקח משם החווה ליד חדרה
שבה עבדו המייסדים לפני הקמתו, חפציבה, שניתן על ידי אולגה חנקין.
בחפציבה נמצא מרכז של תנועת המקויה, תנועה יפנית אשר תומכת בעם היהודי ובמדינת ישראל.
המרכז כולל גן יפני שנבנה לזכרו של פרופסור אברהם טשימה, מייסד התנועה.
כפר פינס
מושב עובדים שהוקם ב-19 באפריל 1933 על ידי עולים מארצות מרכז אירופה.
המושב נקרא על שם הרב יחיאל מיכל פינס, עיתונאי וסופר, מאנשי חיבת ציון
וממנהיגי היישוב בארץ בתקופת העלייה הראשונה.
"אולפנת כפר פינס", האולפנה הראשונה לבנות, הוקמה בכפר פינס על ידי
הרב אלי ששרו והפכה לאם האולפנות. בעבר התפרנסו מרבית תושבי הכפר מחקלאות,
אך כיום רק מיעוטם עוסק בכך, בעיקר בגידול אבוקדו, פרדסים, חממות, גידולי שדה ולולים.
כפר פינס הוקם על ידי אנשי הפועל המזרחי שביקשו לחבר תורה ועבודה בארץ ישראל,
בדומה לשכניו כפר הרא"ה ושדה יעקב.
במשך חמש שנים נדחתה בקשתם של אנשי הפועל המזרחי להתיישבות,
ורק לאחר הפגנה במשרדי הקרן הקיימת לישראל בירושלים אושרה הבקשה.
בשנת 1933 הקצתה הקרן הקיימת לארגון אדמות ליד כרכור, והחלו בקדיחת באר במקום.
בשנים הראשונות התנהל המושב ללא סיוע של ההסתדרות הציונית, והפועל המזרחי
דרש תקצוב לצורך ביסוסו. בשנות ה-50 נוספו למושב 30 משקים חדשים
של עולים חדשים, והמושב הגיע לגודל של כ-80 משקים.
גן השומרון
מושב גן השומרון, המשתייך לתנועת "האיחוד החקלאי", שוכן צפונית-מזרחית לחדרה,
על הדרך לעפולה.
שמו ניתן לו בשל מיקומו הגיאוגרפי בשיפולי הרי השומרון. המושב נוסד באביב 1934
על ידי יוצאי גרמניה שעברו הכשרה במושב נהלל ובקיבוץ עין שמר הסמוך.
בתחילת שנות ה-30 הגיעו ארצה עולים מגרמניה, רבים מהם ללא רקע חקלאי,
שהחליטו לפנות לחקלאות ולהקים כפר משלהם בשל ההומוגניות התרבותית
והניכור שפגשו בארץ. אבן הפינה לבית הראשון בכפר הונחה בפסח 1934.
כיום, רוב חברי המושב מתפרנסים מעסקים קטנים ומעבודות חוץ, כאשר מעטים
עוסקים עדיין בחקלאות, בעיקר בגידול פרחים.
כפר רופין
קיבוץ כפר רופין הוקם ב-25 בנובמבר 1938
כיישוב "חומה ומגדל". הוא נקרא על שמו של ד"ר ארתור רופין, אשר עמד בראש המשרד הארץ-ישראלי ותרם רבות
לבניין הארץ ולפיתוח ההתיישבות הציונית בישראל. חברי כפר רופין עיצבו לאורך השנים את אופיו הייחודי של היישוב –
כקיבוץ ערכי, שורשי ואיתן, המתפתח וצופה אל העתיד.
הקיבוץ הוקם על ידי חברי גרעין "מסד" שרובם השתייכו לתנועת "המכבי הצעיר"
והיו עולים מגרמניה, בוהמיה (צ'כוסלובקיה) ואוסטריה.
אחרי התיישבות החלוצים הראשונים הצטרפה קבוצת "בנתיב" של חלוצים מצ'כוסלובקיה.
טירת צבי
קיבוץ טירת צבי היה לקיבוץ הראשון שעלה על הקרקע במסגרת תנועת הקיבוץ הדתי,
ומייסדיה חלמו לבנות קיבוץ שמשלב חיי תורה ועבודה.
הקיבוץ הוקם בכ"א תמוז תרצ"ז (1937) במסגרת יישובי "חומה ומגדל" על ידי קבוצות הכשרה שונות.
שמו של המקום נגזר ממבנה דו-קומתי שכונה "הטירה", שהיה מוקף בחומת לבני בוץ,
ובתוספת "צבי" על שם הרב צבי הירש קלישר, מראשוני הציונות הדתית במאה ה-19.
הקמת טירת צבי הייתה כרוכה בדיונים והתלבטויות רבות. למרות התנגדות ראשונית
מצד רבים להקמת יישוב דתי שנתפס כלומדי תורה בלבד, עלה הקיבוץ על הקרקע בשנת 1937
בשיטת "חומה ומגדל". בערב העלייה, התכנסו החברים בבית אלפא וביצעו את
ההכנות הדרושות לקראת העלייה. בבוקר העלייה, לאחר שהעמיסו מכוניות בציוד ובאנשים,
יצאה השיירה למקום. עם ההגעה למקום, התחילו בעבודה מידית בהקמת היישוב,
תוך כדי ריקודים ושירה.ביום העלייה התקיימו טקסים ונאומים, ובסופו של יום נבחר שם המקום "טירת צבי".
לאורך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעיני בני עקיבא ונוער דתי עובד, וכיום אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-600 נפשות.
מכמורת
מכמורת נוסדה ב-1945 כ"מושב עובדים לדיג וחקלאות שיתופית בע"מ".
בשל עיסוק המייסדים בדיג ניתן ליישוב השם מכמורת.
קבוצת המייסדים מנתה 38 משפחות, והגרעין הראשוני הזה הקים
את בית הספר "מבואות ים".
בנוסף לדיג, עסקו המתיישבים גם בפלחה ופרדסנות.
עם השנים הצטרפו חברים חדשים לגרעין המתיישבים הראשונים
(מכמורת א'), והם המרכיבים את מכמורת של היום (מכמורת ב').
מאז 1985 במהלך השנים בוצעו הרחבות רבות.
כפר הרא"ה
כפר הרא"ה הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי, הקרוי על שמו של הרב
אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל.
המושב הוקם בכסלו תרצ"ד על ידי עולים דתיים מאירופה שהתיישבו
על אדמות הקרן הקיימת.
בימיו הראשונים של המושב כלכלת המושב הייתה מבוססת בעיקר
על משק חקלאי: לולים, רפתות, פרדסים ופרדסי אתרוגים. אלה קיימים גם כיום,
ואף הוקמה מחלבה בכפר.
בנוסף למשקים החקלאיים, קלט הכפר משפחות של ניצולי שואה מאירופה.
כפר ידידיה
כפר ידידיה נוסד בשנת 1935 על ידי עולי גרמניה, ונקרא על שמו
של פילון האלכסנדרוני, יהודי שחי באלכסנדריה בין השנים 20 לפנה"ס ל-50 לסה"נ.
קהילת יהודי אלכסנדריה הקימה קרן לעזרת יהודים פליטי גרמניה וביקשה
להנציח את שמו של גדול קהילתם בעבר ביישוב עברי חדש בארץ ישראל.
במהלך השנים, הכפר עבר שינויים והתפתחויות שונות.
בשנת 1933 תכננה הסוכנות היהודית הקמת ישוב עבור עולים מיהדות גרמניה,
והמשימה הוטלה על הארכיטקט ריכארד קאופמן.
בתחילת שנת 1935 התיישבו שבעת המתיישבים הראשונים על אדמות הכפר,
ובמשך השנים נוספו עוד משפחות ובתים.
בית יצחק - שער חפר
בית יצחק, הנקרא על שם יצחק פוירינג, נוסד בשנת 1939 והתפתח
מאיחוד ארבעה יישובים שונים בשנים: בית יצחק, גן חפר, נירה ושער חפר.
היישוב המקורי של בית יצחק הוקם על ידי יהודים מגרמניה
שברחו משלטון הנאצים, והוצע להם להקים יישוב חקלאי שיתופי.
עם השנים, התפתח שיתוף פעולה בין בית יצחק לשאר היישובים.
בסוף מלחמת העולם השנייה נוספו צריפים לקליטת פליטים מאירופה
ועולים מארצות ערב, ומאז התרחב היישוב והפך למעין ישוב כפרי גדול
במועצה האזורית עמק חפר.
שדה ורבורג
שדה ורבורג הוקם בשנת 1938 על ידי עולים מגרמניה,
אליהם הצטרפו בהמשך עולים מצ'כיה, הונגריה, פולין ומתיישבים מהארץ.
הכפר נקרא על שם ד"ר אוטו ורבורג – מדען, בוטנאי ופעיל ציוני,
שהיה נשיאה השלישי של ההסתדרות הציונית.
עלייתם של יהודים מגרמניה התאפשרה בעקבות "הסכם ההעברה"
שנחתם בין הסוכנות היהודית לשלטונות הנאצים, ואיפשר העברת כספים
באמצעות רכישת ציוד בגרמניה.
בשנת 1937 הובאו צעירים מהמעמד הבינוני על ידי חברת "רסקו"
להתיישבות חקלאיתסמוך לגן חיים, שם החלו בעבודה להכשרת הקרקע.
בתחילה גרו בכפר סבא וגן חיים, והיו מגיעים מדי יום להכין את היישוב.
במאי 1938 הגיעו המשפחות הראשונות והחלו בהתיישבות.
עם השנים הוקצו לשדה ורבורג שטחים נוספים. בשנת 1951 הסתיים תהליך
קליטתם של ניצולי שואה מהונגריה וצ'כוסלובקיה, דבר שהרחיב את הקהילה
המקומית והעשיר את המרקם החברתי בכפר.
כפר שמריהו
כפר שמריהו הוקם בשנת 1937 ביוזמת חברת "רסקו"
כיישוב ראשון מתוך 12 יישובים שהוקמו עבור עולים מגרמניה
בני המעמד הבינוני – בעלי הון ומקצועות חופשיים,
שהגיעו לארץ עם משפחותיהם.
היישוב נקרא על שם שמריהו לוין, מנהיג ציוני בולט וממייסדי הטכניון,
שנפטר ב-1935. "רסקו" בחרה להקים את היישוב בסמוך לעיר גדולה
ובאזור יהודי, וטקס הנחת אבן הפינה התקיים במאי 1937.
ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים, אך הצליחו לבנות קהילה יציבה
ומשגשגת, שהפכה לאחד מהסמלים של הצלחת ההתיישבות.
כפר שמריהו התפתח במהרה מכפר קטן לקהילה יוקרתית,
עם בתים מטופחים, מוסדות חינוך, חיי תרבות ופעילות קהילתית מגוונת.
אופיו הקהילתי, תחושת השיתוף והשמירה על ערכי טבע, נוף וחינוך,
נשמרו לאורך השנים ומאפיינים אותו עד היום.
באזור הכפר נמצאו גם כ-100 מערות קבורה עתיקות
בלב חורשת אורנים, עדות לעבר ארכיאולוגי עשיר המשתלב בצמחייה
מקומית מגוונת – מה שהוסיף לכפר ערך היסטורי וטבעי ייחודי.
גני עם
מושב גני עם, השוכן מדרום לעיר הוד השרון ובסמוך לה,
נוסד בשנת 1932 והוא אחד מיישובי המועצה האזורית דרום השרון.
המושב הוקם במסגרת "התיישבות האלף" – תוכנית שנועדה
לעבות 11 מושבות קיימות בחגורה נוספת של 1,000 משפחות פועלים
סביבן להגנה עליהן. התושבים הראשונים היו יוצאי גרמניה,
חברי תנועת העובד הציוני.
באוקטובר 1932 התיישבו במקום שלוש המשפחות הראשונות,
ועד תחילת 1933 הצטרפו אליהן שלושים משפחות נוספות.
בשנת 1938 הוקמה שכונה חדשה בשם 'שכונת היער',
שבה שוכנו בעיקר עולים מגרמניה. במהלך מאורעות 1936-1939,
התגייסו התושבים להגנת יישובם, וערב מלחמת העצמאות
אוחדו גני עם ושכונת היער.
לאחר המלחמה הוחלט על איחוד קבוע בין השניים.
עם השנים, המושב הפך ליישוב מגורים ואינו עוסק יותר בחקלאות.
רמות השבים
רמות השבים הוקמה בשנת 1933 על ידי יהודים שנמלטו מגרמניה,
במסגרת העלייה החמישית, ונדרש להם מבנה ארגוני חדשני
כדי להתמודד עם האתגרים הייחודיים שלהם.
אחד המוקדים הבולטים הוא מוזיאון "הליפט" הנמצא ביישוב.
המוזיאון מציג פריטים וכלים בהם השתמשו ראשוני המתיישבים.
גבתון
גבתון הוקם כמושב עובדים בשנת 1933, במסגרת תוכנית
"התיישבות האלף", שנועדה להקל על מצוקת הדיור של פועלים
אנשי העלייה הרביעית והחמישית.
התוכנית כללה הקמת מושבים חקלאיים שישמשו
גם כיישובי ספר למטרות הגנה.
גבעת ברנר
קיבוץ "גבעת ברנר" נוסד על ידי גרעין שהתגבש ברחובות
בשנת 1926 והורכב משלוש קבוצות חלוצים:
קיבוץ "ווהלין", קיבוץ "ליטא" וקיבוץ "מעיין".
בתחילת 1930 הוחלט לקרוא לקיבוץ "גבעת ברנר".
גבעת ברנר היה הקיבוץ הראשון שפתח בית הבראה בתחומו.
בית ההבראה נקרא "בית ישע" על שם ישע סמפטר,
משוררת יהודייה מארצות הברית שבחרה לגור בקיבוץ והשקיעה
את כספה בבנית בית ההבראה.
תנאי החיים הקשים ביישוב הביאו לעזיבת רבים,
אך בסוף השנה הצטרף אליהם קיבוץ "חירות",
מחלוצי העלייה מגרמניה, מה שהוסיף כוח אדם משמעותי.
במאי 1929, העביר אנצו סרני, חבר הקיבוץ, כספי תרומות
שנאספו באיטליה לקרן הקיימת, ובעזרתם נרכשו
עבור הקיבוץ אלף דונם נוספים.
למרות הקשיים הרבים, שאף הקיבוץ להתפתח ולקלוט חלוצים
נוספים ממדינות שונות.
חפץ חיים
הקיבוץ הדתי "חפץ חיים" הוקם בשנת 1944 על ידי תנועת
פועלי אגודת ישראל (פאג"י), על אדמות שנקנו על ידי
הקרן הקיימת לישראל.
מרבית מייסדיו של הקיבוץ עלו לארץ מגרמניה וממרכז אירופה.
השם "חפץ חיים" ניתן לקיבוץ על שם רבי ישראל מאיר הכהן,
המכונה "החפץ חיים" שנפטר בשנת 1933 בזמן שהוקם הגרעין.
קיבוץ חפץ חיים הוקם בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20
על ידי שבעה צעירים יוצאי הקהילה הפורשת הגרמנית.
כפר ורבורג
מושב כפר ורבורג הוקם בשנת 1939 על ידי
חברת אמיק"א כחלק מתנועת המושבים.
המושב נקרא על שם פליקס ורבורג,
מייסד ארגון הג'וינט וחבר ב"חבר הנאמנים"
של האוניברסיטה העברית.
דורות
קיבוץ דורות עלה על הקרקע ב-22 בדצמבר 1941.
הקיבוץ הוקם על אדמת קק"ל שנרכשה בכספים
שנאספו במגבית מיוחדת בקרב
פועלי ארץ ישראל לזכרו של דב הוז, מראשי
תנועת העבודה בישראל
ומהפעילים המרכזיים בהגנה.
זמן קצר לאחר העלייה על הקרקע הצטרפה
לקיבוץ חברת הנוער "מרץ", שסיימה
הכשרה בקבוצת כנרת. בשנת 1945 הצטרפו
לקיבוץ גם קבוצת עולים מרומניה.
ובהמשך נקלטו בקיבוץ חברות נוער נוספות
וגרעין של "הנוער העובד".
רביבים
הקיבוץ עלה לקרקע ב-7 ביולי 1943 בשם תל צופים
כאחד משלושת המצפים בנגב.
את השם העניק למקום ברל כצנלסון, לזכר ביטאון
שהוציא הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח ב-1921.
בעת ההקמה היה זה היישוב היהודי הדרומי ביותר
בארץ ישראל והקמתו איפשרה את הכללת הנגב
בשטח המדינה היהודית בתוכנית החלוקה
של האו"ם כפי שאושרה ב-1947.
במלחמת העצמאות היה רביבים נתון להתקפות קשות,
אולם בסיוע לוחמי הפלמ"ח הצליחו החברים להדוף
את ההתקפות, למרות ההרס הרב שנגרם, בין היתר עקב
הפצצה מהאוויר.
לאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש, בסמוך לאתר הקודם.