מפת ישובים שהוקמו ע"י קהילת הייקים
מומלץ לעיין במפה דרך המחשב.
מעוניינים להוסיף/ לתקן מידע במפה?
מוזמנים/ות ליצור קשר דרך המייל:
eidan@irgun-jeckes.org
כפר סאלד
קיבוץ כפר סאלד ממוקם בצפון עמק החולה, כ-8 ק"מ ממזרח לקריית שמונה,לרגלי גבעת עזז.
הוא עלה להתיישבות במקום הקבע בשנת 1942, ומשתייך לתק"ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת).
הגרעין המייסד הוקם בגדרה בשנת 1934 על ידי יוצאי הבונים מגרמניה וטרנסילבניה ותנועת "דרור" מהונגריה.
הקבוצה עבדה כשכירה בכל הארץ ובשנת 1937
התיישבה במסגרת חומה ומגדל באזור גדרה ונקראה שער הנגב. אולם, המקום לא התאים להם ובשנת 1942 עברו
למקומם הנוכחי וקיבלו את שמם, על שם הנרייטה סאלד, מראשי "הדסה" בארה"ב, שנחשבה "אם עליית הנוער".
איפה מטיילים באזור כפר סאלד?
שמורת תל-חי ומטולה, שמורת אגמון החולה.
נאות מרדכי
קיבוץ נאות מרדכי הוקם ב-2 בנובמבר 1946 בגליל העליון, על גדות הירדן בלב עמק החולה וסביבו ככתר החרמון,
הרי הגולן והרי נפתלי. הקיבוץ ממוקם כ-10 ק"מ דרומית מזרחית לקריית שמונה. מייסדי הקיבוץ הגיעו מתנועות נוער
חלוציות ממרכז אירופה, ובהמשך קלט הקיבוץ חניכי חברות נוער מצפון אפריקה, חניכי תנועות נוער מארגנטינה
ובני משק מהדור השני והשלישי למייסדי הקיבוץ.
מצובה
מצובה הוא קיבוץ באזור הצפון ליד היישוב שלומי והוא חלק מהמועצה האזורית מטה אשר.
הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מגרמניה שהשתייכו לארגון "מכבי הצעיר".
במלחמת העצמאות היה היישוב תחת מצור ערבי אשר נפסק לאחר מבצע בן עמי.
שם הקיבוץ ניתן לו על שם "חורבת מצובה" הסמוכה אליו.
כפר מסריק
כפר מסריק הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי בגליל המערבי, הנמצא בשפלת עכו ליד נחל נעמן.
הקיבוץ, שהוקם בשנת 1940, נקרא על שמו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, תומאס מסריק.
הקרקע נרכשה על ידי קק"ל בשנות ה-30 של המאה ה-20. תחילה, הקיבוץ הוקם בשנת 1932 בפתח תקווה על ידי קבוצות
חלוצים חברי תנועת השומר הצעיר מליטא וצ'כוסלובקיה, שעלו כחלק מהעלייה החמישית. בשנת 1934 עבר הקיבוץ לקריית
חיים המערבית לפסי מסילת הברזל. בתאריך 29 בנובמבר 1938, הקיבוץ התיישב בסמוך לבית חרושת ללבנים "נעמן",
כיישוב חומה ומגדל. בשנת 1940 עבר הקיבוץ לאתר הקבע מזרחית לכביש חיפה-עכו, מדרום לקיבוץ עין המפרץ,
ומאז נקרא שמו כפר מסריק.
בסמוך לכפר מסריק נמצאות שמורות טבע ייחודיות כמו שמורת עין אפק ושמורת עין נימפית, המציעות טבע עשיר ומגוון.
כפר ביאליק
כפר ביאליק הוא יישוב כפרי באזור הקריות, הממוקם בסמוך לקריית ביאליק ומשתייך מוניציפלית
למועצה האזורית זבולון ונוסד בשנת 1934.
כפר ביאליק נוסד על ידי 28 משפחות של עולים מגרמניה שהתיישבו על אדמות הקרן הקיימת לישראל.
הכפר הוכרז רשמית כיישוב חקלאי שיתופי ב-9 ביולי 1943, לאחר שמייסדיו עברו הכשרה חקלאית בנהלל.
אזור הקריות מציע מספר שמורות טבע מרהיבות ואפשרויות לטיולים.אחת מהן היא שמורת עין אפק,
הכוללת בריכות טבעיות ומסלולי הליכה מסביב לאגמים קטנים וצמחייה עשירה.
שמורה זו היא מקום נהדר לצפייה בציפורים ובחיות בר שונות.
עוד מומלץ לבקר בשמורת יערות הכרמל.
לא רחוק מכפר ביאליק נמצאת גם שמורת נחל הקישון, המציעה שבילים ירוקים לאורך הנחל ומקומות
לפיקניק ולבילוי משפחתי.
כפר המכבי
קיבוץ כפר המכבי נמצא בעמק זבולון, כ-2 ק"מ דרומה מקרית אתא, ומשתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת.
הקיבוץ נוסד בשנת 1936, בתקופת חומה ומגדל, על ידי חברי "מכבי הצעיר" מגרמניה וצ'כיה, ומכאן שמו.
בשנת 1936, חברי ההכשרה של "המכבי הצעיר" מרעננה והסביבה התיישבו בעמק זבולון והקימו את קיבוץ כפר המכבי.
בתחילת דרכם עסקו בבניית מבנים והקמת המשק שכלל רפת, דיר, לול, גן ירק, פלחה ומטעים.
רבים עבדו בעבודות חוץ בנמל חיפה ובבית החרושת אתא.
במשך השנים נקלטו בקיבוץ גרעינים נוספים של תנועת "מכבי הצעיר" מאוסטריה, גרמניה
וצ'כוסלובקיה, וכן חברות נוער. כיום מונה אוכלוסיית הקיבוץ מעל 330 נפשות, ומקור הפרנסה בעיקר מתעשייה וחקלאות.
שמורות טבע מומלצות באזור הקריות: שמורת עין אפק, שמורת יערות הכרמל, שמורת חוף וים שקמונה
וגן לאומי שימרון.
עין גב
קיבוץ עין גב, הממוקם על חופה המזרחי של הכנרת, נוסד בשנת 1937 במסגרת יישובי "חומה ומגדל".
במלחמת העצמאות, הקיבוץ הותקף על ידי הסורים. חברי עין גב הדפו את התקפות הצבא הסורי במשך שלושה ימים
עד שהסורים נסוגו. בכך, הקיבוץ שמר על הכנרת בתחומי מדינת ישראל. ההתנכלויות מצד הסורים נמשכו
גם לאחר הקמת המדינה עד למלחמת ששת הימים.
כיום, הקיבוץ מונה כ-90 משפחות ומתפרנס בעיקר מחקלאות ותיירות. אדמות המקום נרכשו על ידי חברת "קדמת כנרת"
של יהודים מגרמניה, אך החברה פשטה את הרגל ואדמותיה נמכרו לקרן הקיימת. ביולי 1937, במסגרת התיישבות
"חומה ומגדל", עלו מייסדי הקיבוץ על הקרקע. במלחמת העצמאות, עין גב הייתה הישוב היחיד בצד המזרחי של הכנרת
ועמדה בפני התקפות קשות מצד הצבא הסורי. למרות התנכלויות נמשכות, הקיבוץ שרד ושמר על מקומו.
בשנות החמישים והשישים החלו בפיתוח תיירות ושירותים נוספים, ומלחמת ששת הימים הביאה לשינוי משמעותי
במצב הביטחוני והכלכלי של הקיבוץ.
הזורעים
תנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) הקימה בשנת 1934 קיבוץ הכשרה בכפר אלמאלו בהולנד. רוב חברי הקיבוץ היו יוצאי
גרמניה ומיעוטם יוצאי הולנד.רוב חביר הקיבוץ עברו הכשרה אצל האיכרים
המקומיים, שעסקו בעיקר במשק החלב, ואחרים קיבלו הכשרה אצל בעלי מלאכה מקומיים. לאחר סיום ההכשרה, חברי הקיבוץ
עלו לארץ ישראל כבודדים, התפזרו ברחבי הארץ ועבדו כפועלים בפרדסים ובמשקים חקלאיים.
בשנת 1937 החלו חברי הקבוצה להתרכז במחנה עבודה בנחלת יהודה, שם הקימו את ארגון 'הזורעים'. הם ניהלו חיי קבוצה
והתפרנסו מעבודה בפרדסי האזור ובהקמת גדר הצפון. באוקטובר 1938 עברו אנשי 'הזורעים' למושבה מצפה במטרה לסייע
בעבודה ובשמירה לעשר המשפחות שנותרו במקום. הם הקימו מחנה צריפים במצפה והחלו לעבד את האדמות בראש ההר.
מושב הזורעים נוסד בשנת 1939 בגליל התחתון בבקעת יבנאל, בין טבריה ליבנאל, במסגרת ישובי חומה ומגדל על ידי גרעין
ציוני דתי יוצאי מרכז אירופה. בשנות החמישים הצטרפו פליטי שואה ממזרח אירופה ומשפחות יוצאי צפון אפריקה.
באזור מושב הזורעים ישנם מספר מסלולי טבע מומלצים:
מסלול חורבת ביתניה, עין שרונה, מאגר שרונה, פארק המעיין בכפר תבור.
החותרים
קיבוץ החותרים, השוכן דרומית לחיפה וסמוך לטירת הכרמל, הוא חלק מהתנועה הקיבוצית המאוחדת.
הקיבוץ הוקם על ידי חברי נוער עולה ג', יוצאי גרמניה וצ'כיה, שקיבלו הכשרתם באשדות יעקב ונתלכדו לגרעין
בקריית חיים בדצמבר 1941. לאחר תקופה זמנית
שבה התמקמו המתיישבים במושבה הטמפלרית הנטושה נויהרדטהוף, הוקם יישוב הקבע של הקיבוץ במרחק של כחמישה
ק"מ משם בשנת 1952. שמו של הקיבוץ נבע משאיפת המתיישבים לעסוק בדיג ימי.
בדצמבר 1941 הקימה חברת נוער עולה ג' מאשדות יעקב, שהגיעה מצ'כיה ומגרמניה, את פלוגת "החותרים" בקריית חיים.
הפלוגה הוקמה במטרה לשמור על העבודה העברית בנמל חיפה ולעסוק בדיג, עם השאיפה להקים קיבוץ ימי. ב-1 בינואר
1943 התקבלה הפלוגה לתנועת הקיבוץ המאוחד. במהלך שנת 1943 הצטרפה קבוצת נוער עולה, שקיבלה הכשרה
בשדה נחום ובגבעת חיים, ואשר התאחדה עם קבוצת בנות ממשק הפועלות "עיינות". בשנים הראשונות התמודד
הקיבוץ עם חבלי התאקלמות ו"סגירת פערים" בין הצ'כים לבין יוצאי גרמניה, שהודקו הודות למדריך מיכאל (מישה)
בר-קמה. במהלך
מלחמת העולם השנייה והעצמאות, חברי הקיבוץ התגייסו לפעולות צבאיות שונות. בשנת 1952 עבר הקיבוץ
ליישוב הקבע שלו, והתבסס על ענפי דיג, כריית זיפזיף וחקלאות/
אלוני אבא
ראשוני המתיישבים במקום היו הטמפלרים, שהקימו בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה בשם "ולדהיים" (נווה יער בגרמנית).
במלחמת העצמאות ננטש המקום על ידי הטמפלרים, ובמקומם הגיע גרעין חברי תנועת הנוער הציוני "המאבק", צעירים
מאוסטריה ורומניה. ביוני 1951, לאחר שלוש שנים בנקודת הקבע, הוחלט לאמץ צורת חיים של מושב שיתופי.
הסופרת חנה לבב הגיעה לאלוני-אבא כתינוקת ממחנה ההסגר בקפריסין וגדלה בין הבתים הישנים והברושים הנישאים.
סבתה סיפרה לה סיפורי האחים גרים לאור עששית הנפט, והצללים ריקדו על הקירות.
את זיכרונות הילדות הללו משמרת חנה בקפידה.
אלונים
במאי 1937 הוחלט לקרוא ל"קבוצת הרועים", שהוקמה ביוזמתו של השומר הוותיק אלכסנדר זייד כדי לסייע בשמירה על אדמות
הקרן הקיימת לישראל, בשם "קיבוץ אלונים". חברי הקיבוץ השתלבו בארגון ההגנה ועסקו בשמירה ואבטחת האזור. עם הזמן,
הקיבוץ הלך וגדל, מה שיצר בעיית תעסוקה ומחסור באדמות חקלאיות. בעקבות כך, ב-20 ביוני 1938 עבר קיבוץ אלונים
לאדמות קוסקוס-טבעון, שנרכשו בשנות ה-20, במסגרת עליית "חומה ומגדל". קיבוץ אלונים הוקם במקביל בשני מקומות:
כ-40 חברים נושאי נשק ישבו ב"קוסקוס תחתית" והשאר, מעל 100 חברים, התמקמו בשייח אברק.
הקיבוץ צמח בעקבות פנייתו של אלכסנדר זייד לתנועת "הקיבוץ המאוחד" להקים קבוצת רועים שתסייע בשמירה על אדמות
הקק"ל. במאי 1935 הוחלט על הקמת הקבוצה, ושלושה חברים נשלחו לקריית חרושת שבקרבת שייח אברק. בהמשך הצטרפו
חברים נוספים, ובינואר 1936 התאחדה הקבוצה עם עולים מגרמניה שהתחנכו בעין חרוד, וכך שילשה את גודלה.
בעקבות המרד הערבי באפריל 1936, הועברה הקבוצה לחצר בית זייד. בינואר 1937 הצטרפה הקבוצה לקיבוץ המאוחד והחלה
לקלוט עולים מקיבוצי ההכשרה של תנועת "החלוץ" בפולין ובגרמניה. במאי 1937 נקרא הקיבוץ "אלונים", על שם העץ השולט
באזור.
בית זרע
קיבוץ בית זרע נוסד בשנת 1927 על ידי חברי תנועת הנוער היהודית-גרמנית "בלאו וייס".
מייסדי הקיבוץ עברו הכשרה חקלאית בכפר מרקנהוף שבדרום גרמניה.
הם התיישבו בבית זרע ב-1927, והחלו בבניית הבית הראשון. שם הקיבוץ נבחר בסיועו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.
יקנעם
בשנת תרצ"ב (1933/4) קנה יהושע חנקין (בשם הכשרת היישוב) כ-20,000 דונם מאדמות הכפרים הערביים קירי וקימון.
הקרקעות נרכשו בעיקר ממשפחת סורסוק אשר ישבה בלבנון. המושבה יקנעם הוקמה על אדמות אלה ביום ה' בכסלו תרצ"ו
(1 בדצמבר 1935). ההתיישבות ביקנעם הייתה יוצאת דופן בהתארגנותה, כאשר המתיישבים רכשו בכספם את הקרקעות
מהכשרת היישוב והעבירו את הבעלות לקרן הקיימת.
דליה
קיבוץ דליה שוכן ברמות מנשה, ומקור שמו בזמורת הגפן – על שם הגפנים הרבים שגדלו באזור. הקיבוץ נוסד כתוצאה
מאיחודם של שני קיבוצי השומר הצעיר – "במעלה" ו"במפנה". ההחלטה על איחוד הקיבוצים התקבלה במזכירות הקיבוץ הארצי
ב-26 באפריל 1939, וכשבוע לאחר מכן, ב-1 במאי, עלו שני הקיבוצים להתיישבות ברמת מנשה כדי להקים קיבוץ עצמאי.
בימיו הראשונים איכלס הקיבוץ 160 חברים ו-14 ילדים. האדמה הייתה דלה ומכוסה אבנים, והמדרונות תלולים, אך החברים
השקיעו מאמצים רבים בהכשרת הקרקע, בסיקול האבנים ובייעור. הם הצליחו לטעת למעלה מ-600 דונם של עצי חורש ויער,
ופיתחו ענפי חקלאות כמו פלחה, מטעים, כרמי ענבים וזיתים, וכן דיר צאן, רפת, לול ומכוורת.
מעין צבי
במבואותיה המערביים של העיירה הציורית זיכרון יעקב, שוכן קיבוץ מעיין צבי. הקיבוץ, שמרבית תושביו חילונים, שייך
למועצה האזורית חוף הכרמל והוקם על ידי גרעין מגרמניה. בקיץ 1935 עלו חברי הגרעין לארץ ישראל וקיבלו הכשרה
בדגניה א'. בתחילת דרכו היה הקיבוץ יישוב חומה ומגדל ותושביו עמלו רבות על ייבוש ביצות, תוך התמודדות עם קרקע
חקלאית קשה ועם מחלת הקדחת. כיום, הקיבוץ מהווה בית עבור מאות תושבים.
הקיבוץ הוקם ב-30 באוגוסט 1938 כיישוב חומה ומגדל על אדמות בבעלות חברת פיק"א. במקור נקרא "מעין" על שם
מעיין באזור בנימינה, אך בשנת 1945 שונה השם ל"מעיין צבי" לזכרו של צבי הנרי פרנק, מראשי פיק"א.
גלעד
גרעין המייסדים של קיבוץ גלעד נוסד בשנת 1938 בגרמניה על ידי חניכים של תנועת "הבונים". באותה שנה, חברי הגרעין
החלו לעלות לישראל והוכשרו בגבעת חיים. בדצמבר 1939, הקימו פלוגת עבודה ברעננה שכונתה "הגרעין רעננה", בראשות
גיורא וסנטה יוספטל. הם שאפו להקים קיבוץ שיהיה מורכב כולו מעולים מגרמניה, בניגוד לרוב הקיבוצים האחרים שרוב
חבריהם היו יוצאי מזרח אירופה.
בית השיטה
בית השיטה התגבש כקיבוץ בתנועת "החוגים" ב-1926 בתל אביב, תחילה כקבוצה של תלמידי "הגימנסיה הרצליה" וחברים
מבתי ספר אחרים. הם התנגדו לאורח החיים הבורגני וחיפשו הגשמה אישית בעבודה וביישוב הארץ, ובמשך שנים נקראה
הקבוצה "החוג הזקן". בשנת 1928 הקימו את ראשון קיבוציה – "בית השיטה", שהצטרף לתנועת "הקיבוץ המאוחד".
המתיישבים הראשונים הגיעו מחדרה ועין-טבעון, לפני שהתיישבו סופית במעיין חרוד.
ב-1932 הגיעו לבית השיטה עולים ראשונים מגרמניה, ולאחר מכן עולים מהולנד ויוצאי גרמניה שעברו הכשרה בהולנד,
תוסיפו לזאת עולים מפולין, בוגרי מדינות אחרות, וחברים נוספים מתנועת "הצופים" ו"המחנות העולים", שתרמו לגיוון ולחוסנו
של הקיבוץ. הקיבוץ תרם למאבק להקמת המדינה ושירת כבסיס לכוחות פלמ"ח.
אחרי מלחמת העולם השנייה הצטרפו לבית השיטה ניצולי שואה וקבוצות נוער שניצלו מהשואה. חברים מקיבוץ בית השיטה
הקימו יישובים חדשים כמו אייל, רגבים ונתיב הל"ה. במלחמת יום כיפור נפלו 11 מחברי הקיבוץ, והוקדש לזכרם השיר
"החיטה צומחת שוב". ב-1990 נכתב לחן מודרני לפיוט בזכרם של הנופלים.
חפציבה
בשנת 1919 נוסדה קבוצת "עבודה" בפראג ובמקביל לה נוסדה קבוצת "מהפכה" בברלין, שתי הקבוצות היו של בוגרי תנועת
"בלאו וייס", ומטרתן הייתה התיישבות חקלאית בארץ ישראל. לאחר הכשרה, שתי הקבוצות "עבודה" ו"מהפכה" התאחדו,
והקבוצה עלתה לארץ בשנת 1920 והתיישבה בחפציבה שליד חדרה. הם התפרנסו מעבודה בפרדסי "נטעים" וממשק חקלאי
קטנטן.
קיבוץ חפציבה הוא חלק מהתנועה הקיבוצית באזור הצפון, השוכן על גבול עמק יזרעאל ועמק בית שאן. הוא הוקם בשנת 1922
על ידי עולים מגרמניה וצ'כוסלובקיה, רובם בוגרי תנועת הנוער 'בלאו וייס'. הקיבוץ שוכן למרגלות הר הגלבוע והוא שכן
לקיבוץ בית אלפא. שמו של היישוב נלקח משם החווה ליד חדרה שבה עבדו המייסדים לפני הקמתו, חפציבה, שניתן על ידי
אולגה חנקין.
בחפציבה נמצא מרכז של תנועת המקויה, תנועה יפנית אשר תומכת בעם היהודי ובמדינת ישראל. המרכז כולל גן יפני שנבנה
לזכרו של פרופסור אברהם טשימה, מייסד התנועה.
כפר פינס
מושב עובדים שהוקם ב-19 באפריל 1933 על ידי עולים מארצות מרכז אירופה. המושב נקרא על שם הרב יחיאל מיכל פינס,
עיתונאי וסופר, מאנשי חיבת ציון וממנהיגי היישוב בארץ בתקופת העלייה הראשונה. "אולפנת כפר פינס", האולפנה הראשונה
לבנות, הוקמה בכפר פינס על ידי הרב אלי ששרו והפכה לאם האולפנות. בעבר התפרנסו מרבית תושבי הכפר מחקלאות,
אך כיום רק מיעוטם עוסק בכך, בעיקר בגידול אבוקדו, פרדסים, חממות, גידולי שדה ולולים.
כפר פינס הוקם על ידי אנשי הפועל המזרחי שביקשו לחבר תורה ועבודה בארץ ישראל, בדומה לשכניו כפר הרא"ה ושדה יעקב.
במשך חמש שנים נדחתה בקשתם של אנשי הפועל המזרחי להתיישבות, ורק לאחר הפגנה במשרדי הקרן הקיימת לישראל
בירושלים אושרה הבקשה. בשנת 1933 הקצתה הקרן הקיימת לארגון אדמות ליד כרכור, והחלו בקדיחת באר במקום. בשנים
הראשונות התנהל המושב ללא סיוע של ההסתדרות הציונית, והפועל המזרחי דרש תקצוב לצורך ביסוסו. בשנות ה-50 נוספו
למושב 30 משקים חדשים של עולים חדשים, והמושב הגיע לגודל של כ-80 משקים.
גן השומרון
מושב גן השומרון, המשתייך לתנועת "האיחוד החקלאי", שוכן צפונית-מזרחית לחדרה, על הדרך לעפולה. שמו ניתן לו בשל
מיקומו הגיאוגרפי בשיפולי הרי השומרון. המושב נוסד באביב 1934 על ידי יוצאי גרמניה שעברו הכשרה במושב נהלל ובקיבוץ
עין שמר הסמוך. המושב עבר מספר הרחבות: בשנת 1946 קלט משוחררי הצבא הבריטי, בשנת 1954 במסגרת תנועת
"מן העיר אל הכפר" ובשנת 1957 קלט עולים מפולין. היישוב נרשם בשם "גן השומרון" על ידי חברי "אגודת עובדי אדמה
בגן השומרון", הפועלת מאז העלייה לקרקע ועד היום.
בתחילת שנות ה-30 הגיעו ארצה עולים מגרמניה, רבים מהם ללא רקע חקלאי, שהחליטו לפנות לחקלאות ולהקים כפר
משלהם בשל ההומוגניות התרבותית והניכור שפגשו בארץ. אבן הפינה לבית הראשון בכפר הונחה בפסח 1934. כיום, רוב חברי
המושב מתפרנסים מעסקים קטנים ומעבודות חוץ, כאשר מעטים עוסקים עדיין בחקלאות, בעיקר בגידול פרחים.
אחד ממוקדי הפעילות במושב הוא "חוות תבלין בגן", המציעה פעילויות אקולוגיות ייחודיות עם ערך בריאותי. החווה מציעה
סדנאות בטבע, סיורים בחממה האורגנית, הרצאות של תזונאית ומוצרי בריאות מיוחדים. הסדנאות כוללות הכנת קרמים,
מפיצי ריח וסבונים עם שמנים אתריים, וכן פעילות הזנה כמו הכנת פיתה או מלווח בטאבון. בנוסף, שמורת טבע נחל המערות
הממוקמת במרכז הכרמל מהווה מקור משיכה עיקרי למטיילים באזור, עם שבילים מוסדרים העוברים בין מוקדי העניין בשמורה,
מתקני חקלאות עתיקה וצמחייה מעניינת.
כפר רופין
בין גלבוע לגלעד, בעמק המעיינות, בקצה הכביש – שוכן קיבוץ כפר רופין. הקיבוץ הוקם ב-25 בנובמבר 1938
כיישוב "חומה ומגדל". הוא נקרא על שמו של ד"ר ארתור רופין, אשר עמד בראש המשרד הארץ-ישראלי ותרם רבות
לבניין הארץ ולפיתוח ההתיישבות הציונית בישראל. חברי כפר רופין עיצבו לאורך השנים את אופיו הייחודי של היישוב –
כקיבוץ ערכי, שורשי ואיתן, המתפתח וצופה אל העתיד.
בעשור האחרון התרחב הקיבוץ וגדל עם חזרת בנים, קליטת תושבים, בניית הרחבה קהילתית ולקראת הקמתה של שכונה
קיבוצית חדשה. כיום חיים בכפר רופין כ-450 תושבים, המקיימים חיי חברה וקהילה מגוונים, תוך קידום איכות החיים והסביבה
כפר רופין הוא קיבוץ בעמק בית שאן, ליד העיר בית שאן, ומשתייך למועצה האזורית עמק המעיינות (בקעת בית שאן). הקיבוץ
הוקם על ידי חברי גרעין "מסד" שרובם השתייכו לתנועת "המכבי הצעיר" והיו עולים מגרמניה, בוהמיה (צ'כוסלובקיה) ואוסטריה.
אחרי התיישבות החלוצים הראשונים הצטרפה קבוצת "בנתיב" של חלוצים מצ'כוסלובקיה. היישוב קרוי על שמו של המנהיג
הציוני ארתור רופין, אשר סייע רבות בפיתוח ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
הקיבוץ מעבד כ-4,000 דונם. פרט לחקלאות, יש בו מפעל למוצרי פלסטיק בשם "פל-כר", ומרכז צפרות בשם "מקור החסידה".
בקיבוץ יש בריכות דגים לנוי ובית קירור משוכלל. בשנת 2015 נפתח מרכז מבקרים לצפרות בבית התרבות "בית רופין" המשופץ.
מהמרכז יוצאים סיורים לצפייה בציפורים בבריכות הדגים של הקיבוץ. ליד בית רופין נמצא מגדל המים הישן של הקיבוץ,
שנפגע ב-1968 מפגז ירדני. בסמוך לקיבוץ נמצא תל "מסיל אל-ג'יזל" שבו נמצאו ממצאים מהתקופה הכנענית ואילך.
משנת 2017 פועלת בקיבוץ מכינה קדם-צבאית העמק, שעברה אליו מהמושב תל תאומים.
טירת צבי
טירת צבי שוכנת בדרום בקעת בית שאן, בעמק המעיינות, כקילומטר וחצי מערבית לנהר הירדן וכ-9 ק"מ דרומית לעיר
בית שאן. הקיבוץ מתמחה בחקלאות מפותחת ומשתרעת על אלפי דונם של ברכות דגים, מטעי תמרים, גידולי שדה וירקות,
כמו גם בגידול בקר לבשר והודים.
טירת צבי הייתה הראשונה שעלתה על הקרקע במסגרת תנועת הקיבוץ הדתי, ומייסדיה חלמו לבנות קיבוץ שמשלב חיי תורה
ועבודה. היא הוקמה בכ"א תמוז תרצ"ז (1937) במסגרת יישובי "חומה ומגדל" על ידי קבוצות הכשרה שונות, ביניהן שח"ל
ברחובות, בוגרי קבוצת רודגוס בפתח תקווה וקבוצה שהוכשרה בכפר יעבץ. שמו של המקום נגזר ממבנה דו-קומתי
שכונה "הטירה", שהיה מוקף בחומת לבני בוץ, ובתוספת "צבי" על שם הרב צבי הירש קלישר, מראשוני הציונות הדתית
במאה ה-19. כיום טירת צבי עוברת תהליכי הפרטה לקראת היותה קיבוץ מתחדש בעוד מספר שנים.
הקמת טירת צבי הייתה כרוכה בדיונים והתלבטויות רבות. למרות התנגדות ראשונית מצד רבים להקמת יישוב דתי שנתפס
כלומדי תורה בלבד, עלה הקיבוץ על הקרקע בשנת 1937 בשיטת "חומה ומגדל". בערב העלייה, התכנסו החברים בבית אלפא
וביצעו את ההכנות הדרושות לקראת העלייה. בבוקר העלייה, לאחר שהעמיסו מכוניות בציוד ובאנשים, יצאה השיירה למקום.
עם ההגעה למקום, התחילו בעבודה מידית בהקמת היישוב, תוך כדי ריקודים ושירה. ביום העלייה התקיימו טקסים ונאומים,
ובסופו של יום נבחר שם המקום "טירת צבי". לאורך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעיני בני עקיבא ונוער דתי עובד, וכיום אוכלוסיית
הקיבוץ מונה כ-600 נפשות.
בקעת בית שאן עשירה בשמורות טבע מרהיבות ובמסלולי טיול מומלצים. אחת השמורות הבולטות היא שמורת גן השלושה
(הסחנה), הידועה במעיינות החמים הטבעיים שלה, שהמים בהם נשמרים בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות צלזיוס לאורך
כל השנה. מקום נוסף לטיול הוא הגן הלאומי בית שאן, אתר ארכאולוגי מרתק עם שרידי העיר העתיקה סקיתופוליס.
שמורת גאון הירדן מציעה טיולים לאורך נהר הירדן, עם שבילי הליכה ונקודות תצפית על הנוף הייחודי של האזור.
שביל עמק המעיינות הוא מסלול נוסף המציע הליכות רגליות ורכיבות אופניים, ועובר בין מעיינות, בריכות מים ואזורי טבע
עשירים בצמחייה ובעלי חיים.
בנוסף, שמורת טבע עין מודע, הממוקמת במרחק נסיעה קצר מטירת צבי, מציעה מסלול הליכה לצד נחל האסי ובריכות טבעיות
שבהן ניתן להשתכשך במים קרירים ונעימים. לטיולים נוספים אפשר לבקר בעין שוקק, שבו מעיין מים צלולים ובריכת שכשוך,
ובשמורת נחל תבור שמציעה מסלולי הליכה מגוונים לאורך הנחל ומפלים קטנים.
אזורים אלו מספקים שפע של אפשרויות לטיולים בטבע, המשלבים נופים יפים, מים זורמים ומקומות לפיקניק ומנוחה.
הטיולים מתאימים למשפחות, חובבי טבע והרפתקאות, ומציעים חוויות ייחודיות לכל מבקר.
מכמורת
מושב מכמורת שוכן במיקום ייחודי בצמוד לחוף הים, בתחום עמק חפר, במרכז הארץ. היישוב ממוקם כ-9 ק"מ
צפונית לנתניה ובסמוך לשפך נחל אלכסנדר לים התיכון, סמוך למפרץ ששימש בעבר כנמל עתיק.
מכמורת נוסדה ב-1945 כ"מושב עובדים לדיג וחקלאות שיתופית בע"מ". בשל עיסוק המייסדים בדיג ניתן ליישוב
השם מכמורת. קבוצת המייסדים מנתה 38 משפחות, והגרעין הראשוני הזה הקים את בית הספר "מבואות ים".
בנוסף לדיג, עסקו המתיישבים גם בפלחה ופרדסנות.
עם השנים הצטרפו חברים חדשים לגרעין המתיישבים הראשונים (מכמורת א'), והם המרכיבים את מכמורת
של היום (מכמורת ב') מאז 1985. במהלך השנים בוצעו הרחבות רבות וכיום מתגוררות במושב כ-300 משפחות.
מרבית התושבים עובדים מחוץ למושב, בעוד חלקם עובדים בבית הספר "מבואות ים" הסמוך. המושב משלב
בין חקלאות ומסורת ימית עם חיי קהילה פעילים ואיכות חיים גבוהה.
מושב מכמורת מוקף באטרקציות טבעיות ושמורות טבע מרהיבות, המציעות למבקרים הזדמנויות רבות
להנות מהטבע המקומי. שמורת הטבע הגדולה ביותר במרכז הארץ היא פארק השרון, המשתרעת בין נתניה
לחדרה. בשמורה זו ניתן לצפות במגוון בעלי חיים, כולל שועלים וציפורים, ולהנות מנוף טבעי קסום.
גשר הצבים הוא מוקד עלייה לרגל לצפייה בצב הרך, הנמצא על גדות נחל אלכסנדר. במקום ישנה תצפית
המאפשרת צפייה בצבים, נוטריות ודגי שפמנון. בנוסף, חוף מכמורת עצמו מציע מפרץ קטן וחוף ים מוסדר
לרחצה. במי הים ניתן למצוא סלעי כורכר ענקיים ו"סלע מכמורת" – אי זעיר, שריד לרכס כורכר קדום.
בתוך כפר הנוער "מבואות ים" נמצא מעגן קטן בו פועל מועדון השייט מכמורת-עמק חפר. המכללה הימית,
שלוחה של מכללת רופין המתמחה בלימודי הים, ממוקמת אף היא באזור, ומונה 300 סטודנטים המתגוררים
ברחבי מכמורת וסביבתה. קהילת הסטודנטים אחראית לחיי הלילה ולתרבות במקום ועורכת מסיבות חוף,
מסיבות רגאיי וכן שלל אירועים במתחם חיי הלילה בקניון "אם הדרך".
כפר הרא"ה
כפר הרא"ה הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי, הקרוי על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי
הראשון לארץ ישראל. המושב הוקם בכסלו תרצ"ד על ידי עולים דתיים מאירופה שהתיישבו על אדמות הקרן הקיימת
בוואדי חווארית, שנקרא לימים עמק חפר, על שמו של חפר המקראי בן שבט מנשה, שהתנחל בחלק זה של הארץ.
רבו הראשון של הכפר היה הרב שאול ישראלי שהטביע את חותמו על צביונו התורני וההלכתי של הכפר.
כיום (שנת תשס"ז) מכהן הרב אליעזר שמחה וייס כרב המושב וכרב המועצה האזורית עמק חפר. בעבר שימש הרב
דב ליאור (כיום רב העיר קרית ארבע - חברון) כרב המושב. בכפר הרא"ה הקים הרב משה צבי נריה את ישיבת
בני עקיבא כפר הרואה, שלימים הפכה לאם הישיבות התיכוניות של תנועת בני עקיבא בישראל. בכפר הייתה קיימת
גם ישיבה חקלאית בראשות הרב שלמה צוקרמן, חניך ישיבת נובהרדוק.
כלכלת המושב הייתה מבוססת בעיקר על משק חקלאי: לולים, רפתות, פרדסים ופרדסי אתרוגים. אלה קיימים
גם כיום, ואף הוקמה מחלבה בכפר. נוסף למשקים החקלאיים, קלט הכפר משפחות של ניצולי שואה מאירופה
בשכונת שבטי ישראל. ליד הכפר הוקם יישוב קהילתי בשם בית חזון על שם הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון איש,
בו מתגוררים מורים מן הישיבה התיכונית ועולים מארצות הברית.
כיום מונים התושבים כ-150 משפחות והם עוסקים בחינוך, טכנולוגיה עילית, מקצועות חופשיים, חקלאות ועסקים.
המושב מצוי כיום בהליכי הרחבה להקמת שכונה קהילתית נוספת המיועדת לבני הכפר ולאחרים.
באזור קיימים מסלולי טיול נהדרים לכל הרמות הכוללים נופים מרהיבים ואטרקציות טבע. כדאי לבקר במסלולי
הטיול הבאים:
- מסלול הר הכרמל: מסלול קל למתחילים שמציע נופים מדהימים של הרי הכרמל והים התיכון.
מתאים לטיולי משפחה. - מסלול נחל עמוד: מסלול קצר אך מרהיב בין עצי תותים ונחלים בגליל העליון.
- מסלול יער בן שמן: מסלול מאתגר המציע נוף מהמם של יער בן שמן והשפלה.
- מסלול החוף של נחל כזיב: מסלול מרענן שבו אפשר לראות את החוף הפראי של נחל כזיב ואת מעיינותיו.
המסלולים הללו מציעים חוויות טבע מרהיבות ואטרקציות טבע שוות לכל המשפחה.
כפר ידידיה
כפר ידידיה נוסד בשנת 1935 על ידי עולי גרמניה, ונקרא על שמו של פילון האלכסנדרוני, יהודי שחי באלכסנדריה
בין השנים 20 לפנה"ס ל-50 לסה"נ. קהילת יהודי אלכסנדריה הקימה קרן לעזרת יהודים פליטי גרמניה וביקשה
להנציח את שמו של גדול קהילתם בעבר ביישוב עברי חדש בארץ ישראל. כפר ידידיה ממוקם בעמק חפר התיכוני
שבשרון הצפוני, ומשתרע על שטח של 2,650 דונם.
בכפר מתגוררות כ-200 משפחות, המונות בסך הכל כ-550 נפשות. חברי המושב מתפרנסים ממקצועות חופשיים
וממסחר, ומיעוטם עוסקים בחקלאות כמו פרחים, צמחי תבלין, פרדסי הדרים, מטעי זיתים, אפרסמון, גידול עופות
ותרנגולי הודו, ורפתות מודרניות. בכפר קיימים מזכירות, צרכניה, מחסן טכני, בית עם, ספריה, מועדון מייסדים,
סוכנות דואר ובית כנסת.
במהלך השנים, הכפר עבר שינויים והתפתחויות שונות. בשנת 1933 תכננה הסוכנות היהודית הקמת ישוב עבור
עולים מיהדות גרמניה, והמשימה הוטלה על הארכיטקט ריכארד קאופמן. בתחילת שנת 1935 התיישבו שבעת
המתיישבים הראשונים על אדמות הכפר, ובמשך השנים נוספו עוד משפחות ובתים. בשנות ה-60 וה-70, הכפר ידע
פריחה כלכלית, והחקלאות המקומית התפתחה והתמקצעה. בשנים האחרונות, הכפר קולט את בני הדור השלישי
על ידי הוספת מגרשי בנייה, ובכך גדל מספר התושבים בו.
שמורת ביתן אהרון ופארק השרון מציעים מסלולי טיול ונופים מרהיבים, ומספקים לתושבי הכפר ולמבקרים
אפשרויות לטיולים ונופש בטבע.
בית יצחק
בית יצחק, הנקרא על שם יצחק פוירינג, נוסד בשנת 1939 והתפתח מאיחוד ארבעה יישובים שונים בשנים
1939-1941: בית יצחק, גן חפר, נירה ושער חפר. היישוב המקורי של בית יצחק הוקם על ידי יהודים מגרמניה
שברחו משלטון הנאצים, והוצע להם להקים יישוב חקלאי שיתופי. עם השנים, התפתח שיתוף פעולה בין בית יצחק
לשאר היישובים, ובמהלך שנות ה-40 הוקמה האגודה החקלאית השיתופית בית יצחק-שער חפר. בסוף מלחמת
העולם השנייה נוספו צריפים לקליטת פליטים מאירופה ועולים מארצות ערב, ומאז התרחב היישוב והפך למעין ישוב
כפרי גדול במועצה האזורית עמק חפר.
עמק חפר ידועה כאזור אידיאלי לשבילי אופניים לאורכו של נחל אלכסנדר. כמו כן, בסמיכות לבית יצחק
ניתן ליהנות מחופים נפלאים כמו חוף בית ינאי וחוף מכמורת.
כיום, בכפר ישנה פעילות תרבותית ענפה ומתקיימים בו מגוון פעילויות מסורתיות עפ"י המסורת היהודית בציון
חגי ישראל.
לא כתוב בקובץ הוורד על שדה ורבורג, אלא רק על כפר וורבורג (לדעתי שדה וורבורג הוא התיישבות גרמנית וכפר וורבורג לא.. נראלי שבטעות איחדו את השניים בקובץ הוורד)..
כפר שמריהו
הייתה זו עלייה מגרמניה של בעלי הון ובעלי מקצועות חופשיים, שהוגדרו כ"בני המעמד הבינוני", בעלי
משפחות, שהקימו 12 יישובים חדשים בעזרתה של חברת "רסקו". הראשון בהם היה כפר שמריהו. היישוב
נקרא על-שם שמריהו לוין, שנבחר בקונגרס הציוני ה-7 לנשיאות התנועה הציונית והיה בין ראשי המייסדים
של הטכניון בחיפה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גייס יחד עם השופט לואיס ברנדייס סיוע כספי ניכר
לעזרת היישוב היהודי בארץ ישראל. בשנת 1935 הלך לעולמו ונקבר בעיר חיפה. זמן קצר לאחר מותו
הקימה "רסקו" את היישוב הראשון שלה ומנהליה הציעו לקרוא לו על שמו "כפר שמריהו". חבלי הלידה
היו קשים. אבן הפינה הונחה בטקס חגיגי במאי 1937. חברת "רסקו" חיפשה עבור היישוב החדש קרקע
באזור המיושב ברובו ביהודים, בקרבת עיר גדולה.
תושבי כפר שמריהו עברו דרך ארוכה. לצד בתי הכפר הראשונים נבנו בתים יפהפיים. דור חדש התחנך
לתפארת. הכפר פורח. העצים, הדשאים, הפרחים וכמובן הילדים. השיתוף והקהילתיות, שאפיינו את תושביו
הראשונים של הכפר ממשיכים כחוט השני עד היום. חיי קהילה, חוגים לילדים ונוער, אירועים קהילתיים,
שיתוף בית-הספר המשותף כפר שמריהו - רשפון והשמירה על הנוף הירוק הם מאבני היסוד, המנחים
אותנו לאורך כל הדרך.
באזור נמצאים אחד מריכוזי מערות הקבורה הגדולים ביותר במישור החוף, אם לא הגדול שבהם.
במתחם זה, בלב חורשת אורנים ירוקה בכפר שמריהו, נמצאו כ-100 מערות קבורה שמחציתן סתומות
בעפר והאחרות פתוחות ומרשימות. לצד העניין הארכיאולוגי, שרדו בחורשה חלק מצמחי הבר המקומיים,
אליהם נלוו בשנים האחרונות צמחי בר נוספים שנזרעו באתר.
גני עם
מושב גני עם, השוכן מדרום לעיר הוד השרון ובסמוך לה, נוסד בשנת 1932 והוא אחד מיישובי המועצה האזורית
דרום השרון. המושב, המתפרש על שטח של 350 דונם, הוקם במסגרת "התיישבות האלף" – תוכנית שנועדה
לעבות 11 מושבות קיימות בחגורה נוספת של 1,000 משפחות פועלים סביבן להגנה עליהן. התוכנית לא צלחה
במלואה, אך הובילה להקמת המושב על ידי פועלים חקלאיים ממגדיאל הסמוכה, שהתארגנו כ"ארגון מגדיאל".
התושבים הראשונים היו יוצאי גרמניה, חברי תנועת העובד הציוני. באוקטובר 1932 התיישבו במקום שלוש
המשפחות הראשונות, ועד תחילת 1933 הצטרפו אליהן שלושים משפחות נוספות.
בתחילה, כל משפחה קיבלה שישה דונם לגידולים חקלאיים והשיווק היה משותף. בשנת 1938 הוקמה שכונה
חדשה בשם 'שכונת היער', שבה שוכנו בעיקר עולים מגרמניה. במהלך מאורעות 1936-1939, התגייסו התושבים
להגנת יישובם, וערב מלחמת העצמאות אוחדו גני עם ושכונת היער. לאחר המלחמה הוחלט על איחוד קבוע
בין השניים. עם השנים, המושב הפך ליישוב מגורים ואינו עוסק יותר בחקלאות. הקהילה מדגישה את חשיבות חיי
הפרט, הימנעות מכניסה לחובות ושמירה על חוקי המדינה, ונהנית ממיקומו המרכזי של היישוב שמאפשר גישה
נוחה לערים הסמוכות.
בסביבת גני עם ניתן למצוא מספר שמורות טבע ומסלולי טיול מעניינים:
שמורת תל יצחק, הממוקמת דרומית-מערבית לקיבוץ תל יצחק, מציעה מגוון חברות צומח כמו חרוב מצוי
וגריגה סבוכה של קידה שעירה.
בגן הלאומי ירקון, המשתרע על פני 13,000 דונם בין ראש העין לכביש 4, תוכלו לבקר בתל אפק ומקורות הירקון,
ליהנות מצמחיית מים עשירה, ולהתרשם משרידי עבר מרתקים כמו חומות המבצר העות'מני וטחנת הקמח מיר.
המתחם מציע מסלולי טיול לאורך הירקון העליון ופעילויות חינוכיות בטבע, המתאימות לכל המשפחה.
רמות השבים
רמות השבים נוסדה בשנת 1933 על ידי עולים מגרמניה, במסגרת העלייה החמישית. היישוב ממוקם בלב השרון
וגובל בערים הוד השרון, כפר סבא, רעננה והרצליה ובמושבים גבעת חן וכפר מל"ל. בתחילה, תושבי היישוב עסקו
בגידול עופות וחקלאות, אך עם הזמן גדל מספרם של בעלי המקצועות החופשיים ופחת מספר החקלאים.
עד שנת 2004 הייתה רמות השבים מועצה מקומית, אך במסגרת איחוד הרשויות היא אוחדה עם מועצה אזורית
דרום השרון. כיום, ביישוב כ-330 משפחות וכ-1300 נפשות.
רמות השבים הוא כפר שיתופי במועצה אזורית דרום השרון, ממוקם מדרום למחלף רעננה דרום המחבר בין
כביש 4 לכביש 531. הכפר הוקם על ידי יהודים שנמלטו מגרמניה, ונדרש להם מבנה ארגוני חדשני כדי להתמודד
עם האתגרים הייחודיים שלהם. תושבי הכפר בחרו לעסוק בחקלאות, ובזכות הסכם הטרנספר יכלו לרכוש אדמות
ולהקים קואופרטיב חקלאי שתמך בגידול עופות. במהלך השנים, הכפר שמר על מאפייניו הייחודיים ותמיד שם דגש
על חשיבות התרבות בחיי הקהילה.
רמות השבים מציעה מגוון אטרקציות לתושבים ולמבקרים. אחד המוקדים הבולטים הוא מוזיאון "הליפט" הנמצא
ביישוב. המוזיאון מציג פריטים וכלים בהם השתמשו ראשוני המתיישבים, ומאפשר למבקרים להציץ למוצגים
דרך חלונות הליפט.
בנוסף, האזור מציע גישה נוחה לשמורות טבע ויערות יפים. יער אילנות, השוכן לצד כביש 4, מכיל מגוון עצים
שנבדקו להסתגלות לאקלים הארץ, ושבילי טיול מרהיבים כמו "שביל האירוסים" בו ניתן ליהנות מפריחת
אירוס הארגמן בחורף. גם יער קדימה, הממוקם צפונית מזרחית ליישוב קדימה, הוא יעד נעים לטיולים משפחתיים
ומציע פריחה עונתית וחניון מסודר עם מתקני שעשועים.
גן לאומי חוף השרון, הנמצא במרחק נסיעה קצרה מהיישוב, הוא פנינת טבע אמיתית עם מסלולי הליכה מסומנים
היטב ותצפיות נוף מרהיבות מעל הים. הגן מציע נופים יפיפיים, פריחות עונתיות, ואפשרות לצפות בצבאים
שהושבו לשמורה.
בנוסף, היישוב קרוב למרכזי הקניות הגדולים של שפיים וגעש, שמציעים מגוון חנויות ומסעדות להנאת המבקרים.
גבתון
גבתון הוקם כמושב עובדים בשנת 1933, במסגרת תוכנית "התיישבות האלף", שנועדה להקל
על מצוקת הדיור של פועלים אנשי העלייה הרביעית והחמישית. התוכנית כללה הקמת מושבים חקלאיים
שישמשו גם כיישובי ספר למטרות הגנה. המושב נקרא גיבתון על שם עיר מקראית בנחלת שבט דן
ועל פי גירסה נוספת, השם נגזר מהמילה "גבעה קטנה". בימי מלחמת השחרור, תושבי גבתון השתלבו
בפלמ"ח, חי"ש ונוטרות, ולאחר המלחמה סייעו בקליטת עולים חדשים.
לאחר המלחמה, המושב עמד בפני אפשרויות להתרחבות, אך מרבית חברי הכפר היו מבוגרים,
והצעירים התיישבו בקיבוצים ברחבי הארץ. במהלך מאורעות 1936-1939 נבנו במושב עמדות בטון
להגנה מפני התקפות ערביות. המושב שימש כמקום אימונים לחברי ההגנה, ובו הוסתר נשק
במקומות סודיים.
כיום מתגוררים בגבתון כ-300 תושבים, שעוסקים בעיקר בעבודות מחוץ ליישוב. למרות שהחקלאות
כבר אינה עיסוק עיקרי, נשמרת פעילות חברתית-תרבותית תוססת. בנוסף, ישנם מסלולי טיול מומלצים
באזור, כולל שכשוך במי מעיינות גבתון וביקור בשמורת טבע מקומית.
גבעת ברנר
קיבוץ "גבעת ברנר" נוסד על ידי גרעין שהתגבש ברחובות בשנת 1926 והורכב משלוש קבוצות חלוצים:
קיבוץ "ווהלין", קיבוץ "ליטא" וקיבוץ "מעיין". בתחילת 1930 הוחלט לקרוא לקיבוץ "גבעת ברנר" והחלה
בניית מבני הקבע במקום. מרבית חברי הקיבוץ עבדו אז בעבודות-חוץ בפרדסי רחובות, בים המלח
ובתחנת הכוח בנהריים, ובמקביל פיתחו את המשק החקלאי של הקיבוץ, שכלל גן ירק, משתלה, כרם,
פרדס, רפת ולול. בנוסף לחקלאות, התפתחו בקיבוץ גם ענפי תעסוקה נוספים כגון נגריה, קואופרטיב
תחבורה ומסגריה. גבעת ברנר היה הקיבוץ הראשון שפתח בית הבראה בתחומו. בית ההבראה
נקרא "בית ישע" על שם ישע סמפטר, משוררת יהודייה מארצות הברית שבחרה לגור בקיבוץ והשקיעה
את כספה בבנית בית ההבראה.
במהלך החודשים הראשונים, התפרנסו החברים מעבודה שכירה בפרדסי הסביבה בשל היקף השטח
המצומצם שעמד לרשותם. תנאי החיים הקשים הביאו לעזיבת רבים, אך בסוף השנה הצטרף אליהם
קיבוץ "חירות" מחלוצי העלייה מגרמניה, מה שהוסיף כוח אדם משמעותי. במאי 1929, העביר אנצו סרני,
חבר הקיבוץ, כספי תרומות שנאספו באיטליה לקרן הקיימת, ובעזרתם נרכשו עבור הקיבוץ אלף דונם
נוספים. למרות הקשיים הרבים, שאף הקיבוץ להתפתח ולקלוט חלוצים נוספים ממדינות שונות. עם הזמן,
גדל הקיבוץ והפך למרכז חקלאי, תעשייתי ותרבותי משגשג, עד שהגיע לכ-2,700 תושבים, מה שהופך
אותו כיום לקיבוץ הגדול ביותר בישראל מבחינת אוכלוסייה.
חפץ חיים
הקיבוץ הדתי "חפץ חיים" הוקם בשנת 1944 על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל (פאג"י), על אדמות
שנקנו על ידי הקרן הקיימת לישראל. מרבית מייסדיו עלו לארץ מגרמניה וממרכז אירופה.
קיבוץ חפץ חיים היווה תופעה ייחודית בנוף ההתיישבותי
בארץ ישראל, שכן בקיבוץ נוצר טיפוס חדש של חלוץ – "החלוץ החרדי" – המשלב עבודת אדמה,
השכלה ושימוש באמצעים של חקלאות מודרנית בד בבד עם שמירת מצוות ולימוד תורה.
השם "חפץ חיים" ניתן לקיבוץ על שם רבי ישראל מאיר הכהן, המכונה "החפץ חיים" שנפטר בשנת 1933
בזמן שהוקם הגרעין. קיבוץ חפץ חיים הוקם בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי שבעה צעירים
יוצאי הקהילה הפורשת הגרמנית.
כיום מונה קיבוץ חפץ חיים כ-450 חברים ואופיו דתי-לאומי.
כפר ורבורג
מושב כפר ורבורג הוקם בשנת 1939 על ידי חברת אמיק"א כחלק מתנועת המושבים.
המושב נקרא על שם פליקס ורבורג, מייסד ארגון הג'וינט וחבר ב"חבר הנאמנים"
של האוניברסיטה העברית. הוא נוסד כאשר קבוצת אנשים מ"ארגון מנחם"
התיישבה בקרבת קיבוץ כפר מנחם. במלחמת העולם השנייה, תושבי המושב השתתפו
בצבא הבריטי ובמלחמת השחרור הם נפקדו לאיוש העמדות בקו החזית הדרומי.
במשך השנים, המושב צמח והתרחב.
מעבר להיסטוריה המרשימה שלו, כיום בכפר ורבורג ישנם כ-98 משקים חקלאיים,
כולל רפתות, מטעי נשירים, פרדסים וכרמים, שמספקים לתושבים מקורות רווחה.
הגן הלאומי תל צפית, הנמצא בקרבת המושב, מציע נוף מרהיב ואזורי טיול רבים,
כולל את מערות לוזית שמעניקות חוויית טיול מגוונת הכוללת מעיינות ומערות קדומות.
דורות
דורות, קיבוץ בצפון הנגב, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לשדרות,
עלה על הקרקע ב-22 בדצמבר 1941. הקיבוץ הוקם על אדמת קק"ל שנרכשה
בכספים שנאספו במגבית מיוחדת בקרב פועלי ארץ ישראל לזכרו של דב הוז,
מראשי תנועת העבודה בישראל ומהפעילים המרכזיים בהגנה. הקיבוץ גם נקרא
על שמו ועל שם בני משפחתו (ראשי התיבות: דב, רבקה ותרצה), שנהרגו
בתאונת דרכים בשרון בשנת 1940. זמן קצר לאחר העלייה על הקרקע הצטרפה
לקיבוץ חברת הנוער "מרץ", שסיימה הכשרה בקבוצת כנרת, וההתפתחות המשקית
החלה לתפוס תאוצה. ענפי המשק כללו פלחה, מספוא, גן ירק, מטעים וכרם, וכן לול,
רפת ומכוורת. בשנת 1944 בנו החברים את בריכת המים – המגדל.
בשנת 1945 הצטרפו לקיבוץ גם קבוצת עולים מרומניה וחברת נוער מעיראק,
ובהמשך נקלטו בקיבוץ חברות נוער נוספות וגרעין של "הנוער העובד".
בשנים שקדמו להקמת המדינה, קיבוץ דורות שימש בסיס חשוב לפעולות ההגנה
והפלמ"ח, ואף היה בסיס לחטיבת "הנגב".
עם הקמת המדינה, הותקף הקיבוץ על ידי חיל האוויר המצרי וילדיו פונו לצפון הארץ.
למרות המלחמה, המשיכו החיים בקיבוץ ושוקמו ענפי המשק.
כיום מונה אוכלוסיית דורות 466 נפש, מתוכם 233 חברים.
חברי הקיבוץ מתפרנסים מענפי חקלאות שונים, תעשייה, שירותים ותיירות.
המוזיאון הארכיאולוגי בקיבוץ מציג ממצאים מתקופות שונות ותחנת "מקורות"
מספקת סקירה מרתקת על פיתוח משק המים בנגב, תוך הצגת טכנולוגיות
ואביזרי מים מהעבר. הביקור במתחם כולל פעילויות מגוונות,
לרבות צפייה בסרטים וסיור במוזיאון ההיסטורי.
רביבים
הקיבוץ הוקם ב-1943 כאחת מ-3 המצפים בנגב. הקיבוץ הוקם על שטח שנרכש כ-10 שנים
קודם לכן ונתרם לאחר מכן לקרן הקיימת לישראל. מכיוון שמדיניות המנדט אסרה
על התיישבות יהודית בנגב, הוקם היישוב במסווה של תחנת מחקר חקלאית.
את השם העניק למקום ברל כצנלסון, לזכר ביטאון שהוציא הסופר יוסף חיים ברנר,
שנרצח ב-1921. בעת ההקמה היה זה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל
והקמתו איפשרה את הכללת הנגב בשטח המדינה היהודית בתוכנית החלוקה
של האו"ם כפי שאושרה ב-1947. במלחמת העצמאות היה רביבים נתון להתקפות קשות,
אולם בסיוע לוחמי הפלמ"ח הצליחו החברים להדוף את ההתקפות, למרות ההרס הרב שנגרם,
בין היתר עקב הפצצה מהאוויר. לאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש, בסמוך לאתר הקודם.
נכון לשנת 2012, בקיבוץ כ-326 חברים וכ-680 נפשות. הקיבוץ ברובו שיתופי,
ועיקר הפרנסה מתעשייה, חקלאות ותיירות. קיבוץ רביבים ממוקם במועצה אזורית רמת הנגב,
הקיבוץ עלה לקרקע ב-7 ביולי 1943 בשם תל צופים כאחד משלושת המצפים בנגב.
בקיבוץ רביבים ובסביבתו ניתן למצוא מספר אטרקציות מעניינות המיועדות למבקרים:
מצפה רביבים: מצפה רביבים הוא אתר מורשת המשחזר את סיפור ראשית ההתיישבות
היהודית בנגב לפני קום המדינה. הסיור באתר מזמין את המבקרים להתרשם מהמקומות
שאוישו ונבנו על ידי קבוצת הראשונים, כולל מערה ביזנטית ששימשה למגורים ובית חולים,
תעלות קשר, עמדות קרב ומפקדה המתארות את ההגנה על המקום במלחמת השחרור.
המבנה המשוחזר כולל טירה המשחזרת את חיי הקיבוץ של פעם.
ניתן לצפות במייצג וידאו המספר את סיפור האתר מאז ועד היום.
כפר אקולוגי - חי נגב רביבים: חי נגב הוא חאן אקולוגי הבנוי מבוץ וכולל גן זואולוגי
מדברי עם מגוון בעלי חיים, פינות ליטוף והאכלה, אוהלים אינדיאניים, ומבנים ציוריים
מחומרים טבעיים. הכניסה לכפר כוללת סיור בגן הזואולוגי, היכרות עם בעלי חיים
כמו קופים, אלפקות, יענים, טורפים, עופות מים ודורסים, בהמות וחיות מחמד,
וכן הכנת פיתות על הסאג', לבנה, ירקות, שמן זית וזעתר. במקום גם פינות יצירה שונות,
נסיעה במיני רכב ברחבי הכפר, ופינת חפירות ארכיאולוגיות בנושא דינוזאורים.
האתר מתאים לבילוי של מספר שעות ועד יום שלם ומתאים גם לנכים
ולאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
פארק גולדה: פארק גולדה הסמוך לקיבוץ הוא מקום נוח לבילויים, מציע שטחי פיקניק,
מסלולי טיול ומתקני משחקים לילדים.
שירותי הקיבוץ: הקיבוץ מציע שירותים קהילתיים מגוונים, כולל מרפאה, מכולת,
בריכת שחייה, חדר כושר ומתקני כושר חיצוניים, מגרשי כדורגל, כדורסל וטניס,
וכן פאב מקומי בשם "מו-בר".