כאשר קמה קופ״ח ״מכבי״ פעלו בארץ מספר קופות־חולים ובכללם קופת חולים כללית, קופ״ח עממית, וקופ״ח לאומית. קופת־החולים הראשונה שהוקמה בארץ היתה של הפועלים החקלאיים לאיזור יהודה. היא נוסדה בשנת,1912. לאחר מכן הוקמו קופות־חולים נפרדות לארגוני פועלים שונים. עם הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בשנת 1920 אוחדו כל קופות־החולים של ארגוני הפועלים לקופ״ח אחת, אליה הצטרפו לאחר מכן הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל.
קופת־חולים עממית נוסדה בשנת 1931 ע״ י הסתדרות מדיצינית ״הדסה״, בשיתוף עם התאחדות האיכרים, כדי להושיט עזרה רפואית לציבור הלא מאורגן, שלא יכול היה לבטח עצמו בקופת־חולים של ההסתדרות. הקופה החלה לפעול בשנים־עשר ישובים וסיפקה שרותים רפואיים לחבריה שבאו מבין האיכרים, בעלי המלאכה, הסוחרים הזעירים במושבות ובשכונות התימניות. בתקופה מאוחרת יותר הרחיבה הקופה את שרותיה בערים. סניף הקופה בירושלים הוקם בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית בשנת 1950. בשנת 1975 התאחדה הקופה עם קופ׳׳ח של הציונים הכלליים והפכה להיות קופ״ח ״מאוחדת׳. קופת־חולים לאומית נוסדה בשנת 1933 ומסונפת להסתדרות העובדים הלאומיים.
בשנת 1942 הוקמה קופ״ח נוספת בשם ״אוצר הרופאים״ ע״י סניף ההסתדרות הרפואית בתל־אביב ובשנת 1950 הוקמה קופת־חולים ״שילוח״ בעידוד ההסתדרות הרפואית בחיפה. שתי קופות אלה, שהיו קופות איזוריות, אוחדו לקופת־חולים אחת ארצית —קופ״ח ״אסף״. קופ״ח ״שילוח״ הפכה לאיזור הצפון של ״אסף״, ואילו קופת־חולים ״אוצר הרופאים״־לאיזור הדרום של ״אסף״.
האבות המייסדים
מי היו האבות המיסדים של הקופה? בתוך גלי העליה של שנות השלושים נמנו יוצאי תנועת ״בר־כוכבא ברלין״ ותנועת ״הכח וינה״ — שתי תנועות שהשתייכו ל״מכבי״, האחת בגרמניה והשניה באוסטריה. על ״בר־כוכבא ברלין״ נמנו: ד״ר פליקס טיילהבר, ד״ר ארנסט פרוידנטל, פרץ ברנשטיין, ד״ר אליהו סדגר, ד״ר רוברט אטלס, פליקס שייניאק, ארתור רוזנברג, פריץ לוינזון, ד״ר הרמן ללבר. על ״הכח וינה״ נמנו: ד״ר אביגדור קורן, ד״ר משה הרניק, ג׳ורג׳ פלש, אורי נדב וחנניה ברגר. רובם של אלה שנמנו לעיל היו רופאים במקצועות שונים, וחלקם אנשי מינהל וכספים.
אין ספק שבראש הקבוצה הזו עמד הוגה הרעיונות והמטיף לבצועם – ד״ר פליקס טיילהבר. הוא נולד ב־5.9.1884 בעיר במברג, גרמניה. אביו היה גינקולוג מפורסם והיה רופא־חצר למלך מאריה בסוף המאה ה־19, וממיסדי תנועת המכבי בגרמניה. ד״ ר טיילהבר עלה ארצה כסטודנט צעיר בשנת 1906, עבד במושבות השרון וחזר לגרמניה. השתתף כרופא ב־1911 במלחמה בטריפולי לצד התורכים וב־1913 במלחמת הבלקנים. בשנים 10־1907 הוציא לאור את הירחון ״פלשתינה״. כתב ספרים על דמוגרפיה, ההיגיינה הציבורית והרפורמה המינית; כתב על שפינוזה, גיטה, היסטוריה יהודית וביבליוגרפיה על אנשי מדע וטכניקה יהודית. הוציא אטלס היסטורי של עם ישראל(1939). עלה ארצה סופית בשנת 1935. היה ספורטאי פעיל עד סוף ימיו. עם הקמת הקופה היה רופאה הראשי(1956־1941), ולאחר מכן גם יו׳יר הנהלתה (1949) עד יום מותו(1.56.). הקופה הנציחה זכרו ע״י קריאת הבית ברחי בלפור 10, ששמש שנים רבות את מרכז הקופה, על שמו. כמו כן מקיימת הקופה, בשיתוף עם ״מכבי ישראל״, מדי שנה, מזה 7 שנים, מירוץ בוגרים לזכרו ועל שמו.
הדמות הדומיננטית השניה, המוציאה לפועל את הרעיונות של ד״ר טיילהבר, היה ד״ר ארנסט פרוידנטל (לוי). הצרוף של שתי דמויות אלה – אחת הוגה הרעיונות והשניה המבצעת – היה אחד הגורמים החשובים להצלחת המשימה שנטלו על עצמם כמייסדי הקופה.
ד״ר פרוידנטל נולד ב־24.6.1905 בברלין. הגיע ארצה כציוני, יוצא תנועת המכבי, בשנת 1933. בארץ מולדתו היה חבר פעיל בתנועת ״המכבי הצעיר״ וחבר הנהלתה. כשנודע לו שבארץ ישראל דרושים רופאים, ובמיוחד רופאים מקצועיים – ובכללם רופאי עיניים – השתלם בתחום זה עוד בהיותו בגרמניה בביה״ח האוניברסיטאי HALLE, שבה שימש לימים כרופא ראשי. בהסתמך על תפקידו זה העניקה לו האוניברסיטה בשנת 1974. תואר פרופסור. מצויד במקצוע של רופא עיניים שם פעמיו לארץ. היה ממיסדי ״ברית מכבים עתיד״(1935). בשנה זו נבחר כחבר הנשיאות של הסתדרות ״מכבי״ ישראל. ד״ר פרוידנטל התחיל בתפקיד של מזכיר כללי של הקופה, ומשנת 1953 עד שנת 1977 בתפקיד של מנהל כללי. ב־3.1977. התמנה לתפקיד יו״ר הנהלת הקופה, אותו מלא עד יום מותו ב־977:.22.7. זמן קצר לפני מותו הוענק לו התואר ״יקיר תל־אביב״ ע״ י עירית תל־אביב על פעלו ותרומתו לעיר.
*ד"ר קרל דנציגר – היה גם הוא מהדמויות הבולטות (תוספת לכתבה)
מתוך הספר ״רפואה ברמה פרטית בקופת חולים ציבורית, חמישים שנה לקופ״ח מכבי 1991 – 1941״
