אודות המפעל

חברי הנהלת המפעל לעזרה הדדית: 

■כצנלסון מיכל – יו"ר ■ בלסבלג מיכאל ■ ברג סילביה ■ ווקס מיכה ■ לבני יונתן ■ מרחב נעמי ■ שטייניץ יובל ■ שפיר יהושע  

מוסדות המפעל לעזרה הדדית:

אסיפה הכללית: המונה כ 110 חברים. הנהלת העמותה: מונה 8 חברים. 3 מהם נבחרים ע"י האסיפה הכללית ו- 5 נבחרים ע"י נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה. יו"ר ההנהלה: נבחר ע"י חברי ההנהלה והוא חבר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה. ועדת הרווחה: ועדה מתוך חברי ההנהלה. תפקיד הועדה לדון בבקשות תמיכה ולאשרן עפ"י העניין ועדת השקעות: המורכבת משני חברי הנהלת המע"ה ואיש ציבור נוסף. בעלי הכשרה וניסיון בתחום הפיננסי. תפקיד הוועדה קביעת מדיניות ההשקעות של כספי העמותה ופיקוח שוטף על ביצועה. ועדת ביקורת: המונה שלושה חברים הנבחרים ע"י האסיפה הכללית מבין חברי העמותה שאינם נושאים בתפקידים אחרים בעמותה. ועדת הביקורת הנבחרת בוחרת מתוכה יו"ר, המנהל את פעילותה

ראשית דבר

"איש בקהילתנו לא ירעב" בשנות השלושים של המאה העשרים נאלצו עשרות אלפי פליטים יהודים שהגיעו מאירופה להתמודד עם קשיי הקיום בארץ ישראל. הם הגיעו חבולים וחסרי כל, נמלטים מאימי גרמניה הנאצית, מנושלים מרכוש ומשפה. הם השאירו מאחור משפחות ומצאו את עצמם, אנשים משכילים ובעלי מקצועות חופשיים, עובדים כפועלים קשי יום. רבים שהגיעו ארצה בגיל מבוגר יחסית, התקשו להיקלט בארץ החמה ודלת האמצעים. נאמנים למסורת הקהילתית של יהדות מרכז אירופה, שטיפחה מאד את נושא הסיוע בקהילה, הקימו יוצאי גרמניה, אוסטריה, צ'כיה וארצות דוברות גרמנית אחרות כבר ב-1932 את "ארגון עולי מרכז אירופה", ולאחריו, ב-1941, נרתמו עולי מרכז אירופה הוותיקים להקמת "המפעל לעזרה הדדית של עולי מרכז אירופה" – עמותה שנועדה לסייע לעולים מקהילות אלה בקליטה בדיור, בקיום, במציאת עבודה וטיפול בקשישים. 70 שנה חלפו מאז – העולם השתנה, ונדמה שערכים כעזרה הדדית ודאגה לזולת כמו נדחקו הצידה – אך לא בקהילת יוצאי מרכז אירופה בישראל. כאן, במעין שמורת טבע נדירה, עדיין נמשכת פעילות המפעל לעזרה הדדית במסירות, התמדה, רצינות ותחושת מחויבות כבימי המייסדים, תחת המוטו הפשוט אך המחייב שהוטבע בתחילת דרכה של העמותה: “איש בקהילתנו לא ירעב”. גם כיום ממשיך המפעל לעזרה הדדית של ארגון יוצאי מרכז אירופה להעניק סיוע ותמיכה משמעותיים לחברים מקהילת יוצאי מרכז אירופה הזקוקים לכך – רבים מהם קשישים ניצולי שואה, חלקם עריריים, או חולים. עבודת הסיוע של המפעל התרחבה עם השנים גם לדאגה ולסיוע לבניהם ואף לנכדיהם של יוצאי הקהילה – דור שני ושלישי ליוצאי מרכז אירופה. הסכומים שמפנה המפעל לעזרה הדדית לסיוע בקהילה עולים מדי שנה בהתמדה, ומסתכמים במיליוני שקלים. עובדי רווחה שהוכשרו לכך מאתרים את הנזקקים לסיוע ותמיכה, ומפנים את עניינם לוועדת הרווחה הפועלת במסגרת המפעל לעזרה הדדית. “הדבר קשור במידה רבה למנטאליות של קהילת יוצאי מרכז אירופה, שאינם מורגלים לבקש עזרה, ואינם חשים בנוח עם תדמית של נצרכים”, מסבירה מנכ”לית המפעל לעזרה הדדית, גם היא בת ליוצאי מרכז אירופה.

מדוע אנו עושים זאת?

להמשיך את מסורת הנתינה – נושא העזרה ההדדית והעצמית ביהדות בכלל ובמורשת של יהודי מרכז אירופה בפרט, היה עניין מרכזי וחשוב. “בקהילה היהודית של הורינו זה היה עניין מובן מאליו”, מסבירה מנכ”לית הארגון, “לקחנו על עצמנו להמשיך ולשמר את המורשת של המייסדים. חשוב לנו שגם דורות ההמשך ימשיכו וייקחו חלק במסורת היפה והחשובה הזו, של דאגה לבני הקהילה”.

בגלל כבוד האדם – לא במקרה היו אלה ה"ייקים" שהקימו ראשונים, עוד בשנות השלושים, בתי הורים לקשישי הקהילה ובכך אפשרו להם קיום של כבוד. המפעל לעזרה הדדית מקפיד לשמר את ערכי כבוד האדם בכלל – וכבוד הזקן בפרט, כערכים שעמדו ביסוד הקמתו. "העובדה שאדם נעזר, או נתמך, אינה הופכת אותו למישהו או למשהו אחר", אומרת עובדת סוציאלית בסניף הירושלמי של הארגון. הדגש על שמירת כבוד האדם וכבוד הקשיש בא לידי ביטוי גם בבתי האבות של ארגון יוצאי מרכז אירופה – המעניקים לקשישים בקהילה טיפול מסור וקפדני ותחושת בית חם. המפעל לעזרה הדדית מסייע במימון השהות בבתי ההורים, לנזקקים לכך.

ריבוי הצרכים – במדינת ישראל המודרנית, שחדלה להיות מדינת רווחה, הולכים ורבים האנשים הזקוקים לסיוע מקרב בני הקהילה – מי שמיצו את העזרה המעטה שהמדינה יכולה לתת, או מי שמצאו עצמם נופלים 'בין הכיסאות'.

מבוכי הבירוקרטיה – המפעל לעזרה הדדית לקח על עצמו להבטיח את זכויות ניצולי השואה הנזקקים – החל מסיוע בסידורים בירוקראטיים מול מוסדות המדינה, קופות חולים וכד', דרך סיוע במציאת מקום בבתי הורים, ועד הגשת בקשות תמיכה לקרנות לניצולי שואה. מספרת עובדת סוציאלית מטעם הארגון באזור ירושלים: "המפעל לעזרה הדדית מסייע לאנשים מבני הקהילה שלנו, שלעיתים אינם עומדים בקריטריונים של קבלת סיוע מהמדינה, ביד רחבה, בלב חפץ, ולאורך זמן". • טיפוח דור העתיד – על מנת לעודד את קידומם של בני דור ההמשך מעניק המפעל לעזרה הדדית מדי שנה עשרות מלגות ללימודים גבוהים לסטודנטים בני הדור השני והשלישי בקהילה. בכך בא לידי ביטוי ערך חשוב נוסף במורשת יהדות מרכז אירופה והוא עידוד מצוינות ורכישת השכלה.