יוליוס קאהן נולד בשנת 1901 באידשטיין, גרמניה. הבן הבכור מבין חמשת ילדיהם של מקס וברתה קאהן. יוליוס היה בוגר חמש שנות לימוד בבית הספר הריאלי של אידשטיין. תחילה חי ועבד בלימבורגרשטראסה כעוזרו של יעקב גרינבאום. משנת 1929 הוא התגורר שוב בבית הוריו ברחוב רודרגאסה 6.
בשנת 1932 הוא התחתן עם ארנה לבית קאהן (נולדה במונטאבאור בשנת 1908). בתאריך 5.8.1933 נולדה ביתם ברטל לורה.
דומה כי יוליוס הבין את חומרת מצבם של היהודים אך בכל זאת נותר בגרמניה. יתכן והיה מחויב כלפי הוריו כבן בכור ובנוסף לא רצה לעזוב עם ילדה קטנה.
בתקופה זו עבד עם אביו מקס כסוחר בקר אך הרגיש אפליה ע"י שכניו, אזרחי אידשטיין. הייתה קריאה לחרם על היהודים גם בעיתון המקומי. שווקים חשובים כמו שוק העיר העתיקה כבר לא היו נגישים ליהודים. הפעילות העיסקית של יוליוס עם מעט הלקוחות שנותרו הייתה תחת פיקוח ותועדה באופן רשמי.
בליל הפוגרום שחל בנובמבר 1938 ניזוק בית משפחת קאהן וסילקו את אביו מביתו. מנהל המחוז אחרי 10 בנובמבר 1938 כתב "הנזק הגדול ביותר יחסית נעשה בביתו של סוחר בעלי החיים היהודי מקס קאהן, מכיוון שכאן כמעט כל תכולת הבית רוסקה וניזרקה לרחוב. אפילו הביגוד הושמד. מרבית החלונות נופצו." עוד נכתב בדו"ח כי יהודים הושמו ב"מעצר מגן". הבניינים שמורים ומנוקים נאטמו למחרת עוד לפני כן, ב-6 במאי 1936, ראש עיריית אידשטיין הודיע למנהל המחוז כי במהלך הלילה שבין 4-5 באוגוסט שלושה אלמונים ניפצו חלונות בבתי המשפחות היהודיות הבאות: מקס קאהן, ברנרד גולדשמידט, הרמן לוונשטיין, היינריך היימן, דוד לוונשטיין ויוסף הס". הנפגעים הגישו תלונות פליליות. קורבנות הפוגרום המכונה בפי הגרמנים "ליל הבדולח" נאלצו לשלם על הנזקים מכיסם.
על ידי כניסה לתוקף של "פקודה להוצאת היהודים מחיי הכלכלה הגרמנית" מיום 12.11.1938 ו"פקודת השימוש ברכוש היהודי" מיום 3.12.1938, ניטלה מסוחרי הבקר מקס ויוליוס קאהן ומכל שאר היהודים העצמאיים אפשרות להתפרנס ולהתקיים כלכלית. 11 יום לאחר הפוגרום נחתם הסכם מכירה בין משפחת קאהן לבעלים החדשים של הבניין שהיה ברשות משפחת קאהן משנת 1771. הבעלים החדשים הרמו שוץ חקלאי במקצועו רכש אותו לבנו קארל, גם הוא חקלאי וסנדלר, במחיר 8500 רייכסמרק, מהם עברו לפירנסבנק אידשטיין 5350 רייכסמרק להחזר הלוואות.
משפחת קאהן ברחה לויסבאדן. מדצמבר 1938 ועד יוני 1942 חיו יוליוס ארנה ולורה ברטל ברח' טבעת הקיסר פרידריך 80 בבית הקרוי "בית היהודים". המשפחות שגרו בו היו עניות וחיו בתנאים ירודים מאוד. באחד בספטמבר 1941 נאלצה המשפחה לענוד טלאי מגן דוד צהוב לצד השפלות נוספות.
במרץ 1942 הועברו באופן שיטתי יהודי ויסבאדן למחנות ריכוז. 371 אנשים, רובם משפחות עם ילדים, גורשו ב10 ביוני 1942 עם משפחת יוליוס קאהן. הם היו חייבים להתאסף בלואיזפלץ, משם הם צעדו ברגל ודרך העיר עלו לרכבת בתחנת גוטרבאנהוף. הם הועברו יחד עם עוד 264 יהודים מהסביבה לפרנקפורט, ומשם לסביבות לובלין שבפולין, אז היו 1253 גברים נשים וטף. כמה מהגברים הצעירים יותר שובצו למחנה מיידנק ככשירים לעבודה. עבור לורה ברטל וארנה וכאלף נשים נוספות המסע נסתיים במחנה השמדה סוביבור. יוליוס נרצח ב-25 באוגוסט 1942.
