לזכרה של דודתי ג'ני שטרן, ילידת רוטשילד שנספתה בשואה (1897 – 1945)/יעקב רוטשילד

לזכרה של דודתי ג'ני שטרן, ילידת רוטשילד שנספתה בשואה (1897 – 1945)/יעקב רוטשילד

הסיפור המדהים הבא הוא על דודתי ג'ני שטרן ז"ל, אחותו הבכורה של אבי, שמעון/זיגמונד רוטשילד ז"ל, וסבתם של עופרה וגדי שטרן הגרים כיום בנהריה. הסיפור פורסם בחוברת בשם "הרדיפה, הגרוש והרצח של יהדות אייזנך, משנת 1938 עד 1942"

 

 

הטרגדיה שבסיפור זה היא העובדה שבעלה של ג'ני, מוריץ שטרן ז"ל הצליח לעלות ארצה באישור הרשויות, כנראה בשנת 1938 עם בנם הבכור אברהם שטרן ז"ל שהיה אז בן 15, בעוד שאשתו ג'ני ובנם הצעיר גרהרד, בן ה-9 לא קבלו אישור לעזוב, וניספו בשואה, יחד עם רבים מבני משפחתנו.

 

הורי (ואנוכי כתינוק בן יומו) הצליחו לברוח בזמן ולהגיע ארצה בסוף שנת 1936 לאחר תקופת הכשרה לחיים בארץ בעיר פירט.

 

וזהו הסיפור שהתפרסם בחוברת:

"בהסן ננקטו כבר ב-7 בנובמבר (1937? י.ר) הפעולות הראשונות שכוונו נגד יהודים. סופי פרנק נמלטה מסיבה זאת מהעיר בברה כבר בלילה בין ה-8 ל-9 בנובמבר אל בתה בטי לוי (בטי לוי היא אחותה של סבתי יוהנה רוטשילד/לוי י.ר) שהתגוררה באייזנאך. היא מצאה מחסה בפנסיון של ג'ני שטרן ששכן ברח' גאורגן 36.

 

 

ב-27 בספטמבר 1937 הגישה ג'ני שטרן לרשויות בקשה לניהול עסק ל "ארוחות צהרים יהודיות", ולאחר דין ודברים היא אכן קיבלה את האישור לכך. ארוחת הצהרים התפתחה במהרה לפנסיון שבמקרים רבים הפך עבור יהודים ממחוז אייזנאך למקום מקלט. זאת, מאחר והאנטישמיות בכפרים שבהם כל אחד הכיר את השני הייתה חמורה בהרבה מאשר בעיר שעדיין נותרת במובן זה אנונימית למדי.

 

כיום חיים עדיין שני אנשים שמצאו בשעתו מחסה אצל ג'ני שטרן: אלי רייטמן ושרלוטה רוטשילד. סיפוריהם מעניינים ביותר, מפני שהפנסיון הפך כנראה במהרה למרכז להגירה בלתי לגאלית, וזאת מבלי שהרשויות הערניות בדרך כלל חשו בזאת. מכאן ברחו האנשים שהתגוררו במקום לשווייץ תוך חציית 'הגבול הירוק'.

 

אולם מנהלת הפנסיון עצמה כבר לא הצליחה לברוח. ב-9 במאי 1942 היא גורשה יחד עם בנה גרהרד, ועקבותיה 'אבדו במזרח' (יהודי העיר נשלחו כנראה לטרזיינשטט ומשם לאושויץ י.ר).

 

שרלוטה רוטשילד זוכרת "שהפנסיון באייזנאך שקק חיים". "כל הזמן עזבו אנשים והגיעו אחרים… לאחר ליל הבדולח הפכו רבים לחסרי קורת גג. אף אחד לא נדחה, ג'ני אפשרה זאת…לעתים שכחנו את הזמן הנורא, היינו צעירים, התבדחנו ובערבים שיחקנו רומי. העסק הפך להיות רציני כאשר קבוצה קטנה עזבה בלילה את הפנסיון והצליחה לחצות את 'הגבול הירוק' לשווייץ.

 

אלי רייטמן כתב: 'פנסיון שטרן היה עבורנו היהודים מקום מפגש מפני שבכל בתי הקפה, בתי המרזח, המלונות וכדומה היה שלט 'יהודים בלתי רצויים'. אני רק יכול לומר, שאלה היו זמנים קשים ביותר, וטוב שהיה מקום כמו פנסיון שטרן שבו שיכולנו להיפגש'.

 

הפוגרום שמפניו נמלטה סופי פרנק מהסן השיג אותה בלילה הבא באייזנאך. על ההלם הזה היא לא התגברה וב-12 בנובמבר היא התאבדה בקפיצה מהחלון."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *