נולדו אשמים/ מאת חנה אוריאל

נולדו אשמים/ מאת חנה אוריאל

מקץ ששים וחמש שנים לשואה, מפנה עכשיו התיאטרון הישראלי זרקור אל הדור השני והשלישי של ה…פושעים. ספרו של פטר זכרובסקי, אחד העיתונאים והסופרים היהודים הצעירים, בן למשפחה ניצולת שואה שהשתקעה בגרמניה (מכול המקומות) זכה להדים רבים בגרמניה והיקנה למחברו מעמד של סופר חשוב ונודע, שם. קבוצת שחקנים ישראלים צעירים, בני דור צאצא של הקורבנות מתמודדת ב"צוותא" עם צאצאי הרוצחים.

שאינם יודעים לשאול

במשך שנים שמענו על הייחודיות של דור שני ושלישי לניצולי שואה, על היחסים המורכבים במיוחד בין ניצולי השואה לבין ילדיהם וההשפעה עד לדור השלישי (ואולי גם מעבר לזה….). האם חשבנו ברצינות על היחסים בין הרוצחים לבין ילדיהם? נכון, אין זה מדרכם ומתפקידם של קרבנות לחשוב על ההשפעה ההרסנית שיש למקרבנים (רוצחי הקרבנות) על משפחותים. אולם מסתבר שגם בני הדור השני והשלישי לרוצחים, סובלים מיחסים מורכבים ודו משמעיים עם הוריהם וסביהם. על-פי רוב הסתירו ההורים את מעשיהם בתקופת המלחמה מפני צאצאיהם, ואלה למדו שלא לשאול. רק מעט מאוד ידוע להם וגם זו לא תמיד האמת.

האם עובר ה"גן הנאצי" בירושה?

המחזה "נולדו אשמים", שעובד על פי ספרו של פטר זכרובסקי, עוסק בכך. עיתונאי יהודי צעיר, שנולד לאחר השואה, מראיין ששה צעירים גרמנים, בנים ונכדים של נאצים פעילים בתקופת מלחמת העולם השנייה. צעירים אלה מייצגים קשת רחבה מאוד של התייחסות, החל בגעגועים לתקופה "היה מעניין, היו טקסים, לא התבכיינו…" וכלה באמונה עיוורת בכל תנועה אנרכיסטית ואנטי ממסדית, החל בשנאת ההורים ועד ל"הבנה שלא הייתה להם ברירה". קיימות גם תגובות כמו פחד להוליד ילדים פן ה"גן הנאצי" עובר בירושה…

המלצה

שבעה השחקנים (אחד מהם, בועז טרינקר, הוא גם הבמאי) צעירים שסיימו בתי ספר למשחק לפני כשנתיים. המחזה מועלה באולם הקטן בתיאטרון "צוותא". הקהל יושב מסביב לבמה (מתכונת אוונגארדית שנולדה בלונדון לפני כשלושים שנה) והשחקנים עולים ויורדים חליפות בין הקהל לבין הבמה. הנאצים, הורים וסבים, מיוצגים על ידי פסלים דמוי-ראשים. ישבתי מרותקת במשך כל ההצגה וגם היום, שבוע אחרי, מחשבותיי עדיין נתונות לה. מומלץ ביותר.

מתוך ה- MB יקינתון – פברואר-מרס 2009, אדר-ניסן תשס"ט, גיליון מס' 231

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *