סיפורה של המילה: מַסָּה/מאת פרופ. ראובן מירקין

סיפורה של המילה: מַסָּה/מאת פרופ. ראובן מירקין

בעברית המודרנית יש שתי מילים מַסּה  –  האחת נהגית בהטעמת ההברה הראשונה (מלעיל) והיא המילה הלועזית ממקור לטיני  massa  שמשמשת הן כמונח בפיסיקה והן בלשון הכללית במשמעות 'כמות   גדולה מאוד' (למשל: מסות של בני אדם), והאחרת היא מילה עברית הנהגית בהטעמת ההברה האחרונה (מלרע) ולה משמעויות שונות. נעסוק כאן במילה העברית מַסָּה ובגלגוליה מן המקרא ועד ימינו.

במקרא נזכר שם המקום מַסָּה, אחת התחנות של בני ישראל במדבר, היא רפידים של היום, שבו הכה משה על הסלע ויצאו ממנו מים: "ויקרא שם המקום מַסָּה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נַסּ[וֹ]תָם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין"
(שמות פרק יז).  הפסוק קושר אפוא את שם המקום בניסיון שניסו בני ישראל את  ה'.
המילה מַסָּה  נמצאת בתנ"ך גם כשם עצם כללי, למשל: "הֲנִסָּה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי בְּמַס[וֹ]ת  בא[ו]ת[ו]ת  ובמ[ו]פתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גד[ו]לים ככל אשר עשה לכם ה' במצרים לעיניך" (דברים פרק ד). מן הפסוק ברור שהמילה מסה  נובעת מן הפועל לנסות ומשמעותה ניסיון, בחינה, ניסוי  (אגב, המילים ניסיון וניסוי אינן בתנ"ך).
אימתי וכיצד קיבלה המילה המקראית  מַסָּה  את המשמעות של 'חיבור עיוני' בעברית החדשה?

אליעזר בן-יהודה  במילונו הגדול "מלון הלשון העברית הישנה והחדשה", שקונטרסיו הראשונים התחילו להתפרסם בשנת 1908 בברלין, בהוצאת "לנגנשייד" המפורסמת, כותב בסוף הערך  א.מַסָּה: "והתחילו להשתמש במלה זו בזמן החדש במשמ' חִבּוּר, מעשה ידי סופר המנסה את כחו במקצוע מן המקצועות,  Aufsatz (liter.); essai; essay."  הדברים מופיעים בכרך השישי של המילון, שראה אור בשנת  "ח' להצהרת בלפור"  –  דהיינו 1925.  מאחר שבן-יהודה הלך לעולמו בחנוכה תרפ"ג (דצמבר 1922), ברור שהדברים נכתבו לכל המאוחר באותה השנה (יש סימנים שהכרך הזה הוכן עוד בשנת 1918). בן-יהודה אינו מביא שום עדות לשימושה של המילה מַסָּה במשמעותה החדשה.

ואולם מילה זו נתחדשה עוד קודם לכן. הבלשן ראובן סיוון מביא עדות לקיומה של המילה מַסָּה במשמעותה החדשה משנת תרס"ו (1906) מתוך מודעה שנתפרסמה בכתב העת "המעורר", שערך
הסופר י"ח ברנר בלונדון. בחוברת ו' של "המעורר" נדפסה מודעה מטעם מערכת הירחון הספרותי "הירדן", שיצא בעיר בוטשאטש (עיר הולדתו של ש"י טשאטשקס  –  הוא עגנון) ובאותה שנה 1906
היה טשאטשקס בן ה-18 או ה-19 עוזרו של עורך "הירדן" אליעזר רוקח, וזה לשון המודעה:

     ב"הירדן" מוצאים גאוני העט, המחשבה והמכחול העברים את הערכתם הנכונה, ע"י סֶריה שלמה וסיסתמטית
של חרקטריסטיקה, מאמרי בקורת ומסות ספרותיות מוצגים הם לפני הקורא בכל יופי דיוקם  […]

דבריו של ראובן סיוון נדפסו בירחון "לשוננו לעם" לשנת תשמ"ו עמ' 87. מאחר שהמילה מסות באה במודעה זו בלא כל הסבר ובלא  ציון המילה הלועזית, כמקובל באותם הימים במילים ובמשמעויות המחודשות,  יש להסיק מזה שבעלי המודעה (מערכת "הירדן") ועורך "המעורר" (ברנר) לא ראו
בה חידוש שמצריך הסבר או ליווי של המילה הלועזית (בדרך כלל יידיש או גרמנית). יש להניח אפוא שהמשמעות החדשה של מַסָּה  'חיבור עיוני' נולדה עוד קודם לשנת 1906 אלא שעדיין אין בידינו
עדות מפורשת לכך.

כיצד נולדה המשמעות החדשה של המילה העתיקה מַסָּה? לדעתי,  המילה  המקבילה בלשונות האירופיות היא שהשפיעה והיתה כאן השפעה כפולה:סימנטית  –   משמעותה הכפולה של המילה בלשונות אלו, ופונטית  –   הצליל של המילה באותן לשונות: essai (צרפתית), essay (אנגלית), Essay   (גרמנית).

בעברית המודרנית יש הרבה דוגמאות של מילים עתיקות שקיבלו משמעות חדשה נוספת בהשפעת המילים המקבילות בלשונות האירופיות. למשל, למילה המקראית אחות  נוספה המשמעות של 'אחות בית החולים' בהשפעת Schwester  בגרמנית; למילה כוכב  נוספה המשמעות של  'שחקן מפורסם'  בהשפעת star  באנגלית;  רבים משתמשים בפועל לכסות  ובשם כיסוי  כדי לציין את פעולתו של עיתונאי המתאר  מאורע מסויים  לפרטיו  למען קוראי העיתון או צופי הטלוויזיה (כיסוי עיתונאי), בהשפעת to cover באנגלית. האקדמיה ללשון העברית  מתנגדת לשימוש זה וקבעה במקומו את הפועל לסַקֵר ואת השם סיקור (עיתונאי).

כמו כן יש בעברית המודרנית מספר רב של מילים עתיקות שנוספה להן משמעות חדשה,  או מילים חדשות שנוצרו בהשפעת צלילן של מילים בלשונות האירופיות. למשל, המילה מַפָּה, שבלשון חכמים היא מציינת 'יריעה של אריג' , כגון מפה שפורסים על השולחן, קיבלה בעברית החדשה את המשמעות של 'מפה גיאוגרפית'  בהשפעת mapa (ספרדית), mappa (איטלקית) map  (אנגלית)  וכיו"ב  [ואולי גם המילה הצרפתית nappe שפירושה 'יריעה, מפת שולחן'  והמילה הגרמנית  Mappe  שמשמעותה 'ילקוט, תיק' היתה להן השפעה בדבר];  או למשל  המילה מכונה,  שבמקרא משמעותה 'יסוד, בסיס'  (היא גזורה מן השורש כו"ן שיש ממנו בעברית עשרות מילים כמו הפעלים  להכין, לכונן והשמות נכון, מוכן, מכינה, תכונה), קיבלה את משמעותה המודרנית בהשפעת Mapa (פולנית) צלילן של מילים בלשונות אירופה: Maschine  בגרמנית (וכיוצא בה בצרפתית, רוסית, אנגלית ושאר לשונות אירופה) מן היוונית והלטינית machina (כגון בביטוי המפורסם  Deus ex machina). מן המילים שנוצרו בדור האחרון אביא את המילה מִגְדָר  –  אין לי ספק שהיא נוצרה בהשפעת המילה האנגלית  gender; ועוד מספר רב של דוגמאות.

נחזור אל המילה מַסָּה  בהוראתה החדשה  'חיבור או מאמר עיוני'. היכן ההשפעה הסימנטית של המילים המקבילות בלשונות האירופיות? המילה הצרפתית essai כמה משמעויות לה: 'ניסיון, ניסוי, מבחן, בדיקה' וגם  כמונח בספרות 'מאמר, מסה'. המילה הצרפתית  עברה לאנגלית ומן האנגלית לגרמנית. בגרמנית של  המאות הקודמות השתמשו במילה Versuch כדי לציין  'מאמר עיוני, מסה'.

גם מילה זו שתי הוראות לה: 'ניסיון, ניסוי' וכו' וכן 'מאמר עיוני, מסה'.

המקרה של מַסָּה  בהוראת 'חיבור או מאמר עיוני'  מיוחד הוא במינו בלשון העברית המודרנית,
שכן הוא משלב השפעה כפולה של מילים בלשונות האירופיות: השפעה סימנטית  – כפל המשמעות, והשפעה הפונטית  –  דמיון הצליל.

מתוך ה- MB יקינתון – פברואר 2008, שבט תשס"ח, גיליון מס' 222.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *