סיפורו של חלוק נחל\מאת רוני רדלי

סיפורו של חלוק נחל\מאת רוני רדלי

לפני שנים באחד מביקוריי בכנרת אספתי כמה חלוקי נחל יפים למראה. בהם רציתי לקשט פינה בגינתי.היום כאשר אני חושב על כך.נהגתי בדרך לא ראויה. הרי מקומם של אותם אבנים נעימות למגע ויפות מראה אמור להיות שם, באותו מקום ממנו נלקחו. נראה כי את הנעשה אין להשיב ואם אעשה זאת! ולו בהיחבא.

אני עלול למצוא עצמי מואשם חלילה בגנבה.היום שלא כבעבר ישנה רגישות לנושא ובצדק! חלוקי הנחל הנ"ל נמצאים כעת בגינת בית מתקופת הטמפלרים בישוב "ולדהיים" של אז. בכל שנה עם בוא החורף חוזרות האבנים להיות בוהקות ומבריקות ממש כאילו היו שם. תחת מימיי הכנרת. אחד מחלוקי הנחל חסר! עם היפה מבין החלוקים.

 

יצאתי לפני כשנה, למסע יחד עם אבי צבי. ושבנו אל מחוז ילדותו. לעיר "בוייטן" שבשלזיה עלית.היום "ביטום" פולין. ההתרגשות הייתה גדולה אבא זכר כל פינה בעיר וללא קושי הגענו לבית הוריו אותו עזב במסגרת ה"קינדר-

טרנספורט" בגיל 12. אני מניח כף רגלי על סף בית סבא וסבתא שלא זכיתי להכיר. ביולי 1942 הוצאו כל יהודי העיר מביתם למזרח למחנות ההשמדה.
למחרת היום שמנו פעמינו לעבר העיר "ורוצלב" (ברסלאו של אז). חלוק הנחל עליו מספר מילים בכתב ידי בתוך כיס מעילי. ממשיך איתנו במסע.התוכנית:להגיע לאחר סיור בעיר היפיפייה לבית הקברות היהודי ולמצוא

את הקבר של סבא רבא אהרון בן יעקב (אדולף קליצ'בסקי) שהיה מורה וחזן בעירו. אהרון נפטר בגיל 80 בתאריך  31.12.1938 זמן קצר לאחר "ליל-הבדולח". חזיון אותו לילה שבין 9-10 בנובמבר 1938 לא פסח גם עליו.
הגענו לבית הקברות היהודי ונכנסנו פנימה ביראת כבוד. מקום יפה גדול ומרשים.קברים רבים וצמחיה מכסה את רובם. אני מחפש. מחפש ולא מוצא. הייאוש מתחיל לקנן בי.לאחר ברור קצר מתברר כי ישנו עוד בית קברות יהודי

חדש יותר. אנחנו נוסעים לצדה האחר של העיר שם נימצא בית הקברות. את פנינו מקבל גבר צעיר הממונה על המקום. בכניסה קברים די חדשים ומטופחים. אך בהמשך רבות מהמצבות נוטות על צידן חלקן שבורות ויש

המכוסות צמחיה ואינן נראות. הגענו לקצה בית הקברות,נראה כי אין שם דבר. האיש מסמן בידו…צעד נוסף ואני עומד מעל קברו של סבא רבא אהרון ז"ל. לוח אבן גדול ועליו אותיות עבריות המספרות על הנפטר.

שלחתי יד רועדת קמעה לכיס המעיל. חלוק נחל זעיר מארץ הקודש מאגם הכנרת המרווה צימאון אדם ואדמה מצפון ועד שדות נגב ומחייה ארץ. ישכון מעתה בחלקת קבר בארץ זרה. אני אשוב לילדיי ונכדיי..לביתי.

שם מחכים לי…גם שאר חלוקי הנחל לתמיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *