נולדתי בגיסן גרמניה ב-1923. כבת בכורה להורי, יוסף ורחל שפיער, שהיו בני דודים מדרגה שניה. נולדתי בבית סבי וסבתי מצד אמא, שהיתה בת יחידה. גדלתי בפרנקפורט מיין בפרבר פרנפורט-הקסט, בו ניהל אבי מרפאת שיניים ואמי עבדה אתו. שם למדתי עד כתה ד' ואז נשלחתי בפרנקפרוט-מיין לבית ספר פילנטרופין-יהודי. הייתי בבית הספר הזה עד גיל 12 כשעלינו ארצה ב-1936 לעפולה.
עלינו, הורי, אחותי ואחי.
למדתי בבית ספר עממי המזרחי, סיימתי בו כיתה ח' ועברתי לשנה לסמינר למורים המזרחי לירושלים.
חזרתי לעפולה, סיימתי בעצמי כיתה י' והתקבלתי לבית ספר לאחיות בבית החולים הממשלתי רמב"ם.
כעבור 3 חודשים נפטרה אמי באופן פתאומי משטף דם במוח בגיל 41.
המשכתי את לימודי וב-1944 סיימתי אותם ועברתי לנהל את הבית לשיקום חולי שחפת בבית צפפה. במקום שוקמו יהודים, בריטים וערבים, בזמן שרותם הצבאי.
כשחליתי בדלקת קרום הריאה, חזרתי לעפולה לריפוי ומשם למלא את התחייבותי לממשלת המנדט לבית חולים הירקון בתל אביב כשנה.
שם עברתי את השבת השחורה.
בשנת 1946, כשאחותי נישאה חזרתי להיות כשנה עם אבא עד דצמבר 1947, כשהתחתנתי עם פריץ משה מאיר שהיה סוכן נוסע של חברת אקא, עברתי לחיפה לשד' הציונות. בעלי יליד מינץ בגרמניה. כ-17 שנה גרתי עם חמותי.
ב-1948 התחלתי לעבוד בבית חולים כרמל הישן עד 1950. גידלתי את בתי, שנולדה ב-1951. ב-1958 התחלתי לעבוד ב"מעבדת עזרא" בשד' הציונות עד 1978.
ב-1978 עבדתי, כאחות אחראית, לניהול המרפאה הכללית באיבן סינא עד שנת 1983, כשפרשתי לפנסיה.
בעלי היה כבר חולה במלנומה ונפטר בדצמבר 1983.
יש לי שני ילדים, בתי רחל בת 66 ובני כראל בן 58. שניהם גרים בחיפה. יש לי 5 נכדים ו-3 נינות.
מ-25 באפריל 2005 אני גרה בפסגת-חן.
לאחר מות בעלי התנדבתי במסגרת ש.ל.ה. במועדונים של חולי אלצהיימר כ-15 שנה. טפלתי בקשישה חברה של אמא שלי בדיור מוגן במאפו.
בפסגת חן יזמתי את קבלת השבת בימי שישי.