יהודה עמיחי

יהודה עמיחי

יהודה עמחי (פויפר) נולד בשנת 1924 בעיר וירצבורג שבגרמניה ועלה עם משפחתו לארץ כשהיה בן 11, והוריו קבעו את מקום מגוריהם בירושלים, הוא התגורר בירושלים לאורך מרבית שנות חייו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ולחם בנאצים במסגרת הבריגדה היהודית. במלחמת השחרור שירת בפלמ"ח, ולחם בקרבות קשים, שהד להם ניתן למצוא בשירתו. אך המשורר לא כתב רק על מלחמה, והאהבה תפסה מקום נרחב בשיריו.
עם שחרורו מהצבא, למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית, בירושלים, וכן לימד במסגרות אקדמיות שונות בארץ ובחו"ל.

שיריו מאופיינים בסגנון כתיבה פשוט, לצד שימוש במטאפורות שנונות רבות עוצמה ומפתיעות. ונשמעים כמו דיבור של אדם המספר על עצמו ללא ניסיון לעשות רושם. עמיחי שגדל בעולם דתי וחונך במסגרתו, בלט בעזיבתו עולם זה ובעיסוקו המרובה בשיריו בהטלת ספק בקיומה של השגחה אלוהית בעולם. בשירים רבים הוא עסק בנושאים קיומיים יומיומיים, כגון: משפחה, אהבה, מוראות המלחמה, החיים וטעם החיים. כל אלו תוארו מנקודת מבט אנושית-אישית. ציבור הקוראים אהב מאוד את שיריו של עמיחי שחלקם הולחנו ע"י מלחינים רבים.
יהודה עמיחי יצר 25 ספרי שירה, שלושה ספרי ילדים, שני רומנים, ספר סיפורים ותסכית רדיו. יהודה עמיחי היה מן המשוררים הבולטים של דור המדינה לצד נתן זך, דויד אבידן ודליה רביקוביץ.

עמיחי הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר, והוא נחשב, גם מחוץ לגבולות הארץ והשפה העברית, לאחד מן המשוררים הגדולים של שלהי המאה העשרים. עמיחי מן המשוררים המתורגמים ביותר בכלל במאה העשרים. הוא תורגם עד כה ל-37 שפות, בין השאר ליפנית, ערבית, צ'כית, יוונית, אספרנטו, שוודית, אסטונית, פינית וסרבו–קרואטית.

זכה בפרסים ספרותיים רבים, ביניהם פרס ברנר ב-1969, פרס ביאליק ב-1976 ו פרס ישראל ב-1982. בנוסף זכה לפרסים נוספים ברחבי העולם; בין היתר ניתן לו תואר אבירות בנורווגיה על הישגיו הספרותיים. משנת 1988 נזכר עמיחי כמועמד קבוע לפרס נובל לספרות. למרות שלא קיבל את הפרס, זכה המשורר להכרה והערכה רבה בקרב משוררים רבים בעולם כולו, והיה אורח רצוי בפסטיבלי שירה בעולם.

יהודה עמיחי נפטר בירושלים בשנת 2000.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *