בסניצקי עליזה – סיפור חיים

בסניצקי עליזה – סיפור חיים

עליזה לבית פלזנטאל נולדה ב-9.4.1924 העיר קייסרלאוטרן, גרמניה. אביה היה סיטונאי לדברי הלבשה. היא למדה בבית הספר היסודי היהודי של הקהילה, עם עליית היטלר לשלטון היא המשיכה ללמוד בבית הספר התיכון הקתולי לבנות שנוהל על ידי אחיות המסדר הפרנציסקאני.

בעקבות 'ליל הבדולח' נאלצה המשפחה לעזוב ועברה לעיר מנהיים. כאן היא עבדה בבית האבות היהודי של הקהילה.
באוקטובר 1940 גורשה עם משפחתה למחנה גירס (Camp de Gurs) בצרפת. בגירס התנהגות השומרים עוררה דאגה אצל משפחות רבות ולכן הרב ליו אנסבאכר ארגן קבוצת בנות בשם "מנורה". עליזה הייתה בין הבנות הראשונות שהצטרפו לקבוצה זו. לא זו בלבד שבנות הקבוצה המשיכו בלימודיהן אלא קבוצת "מנורה" הפכה עד מהרה לשקות סוציאלי שדאג למחסורם של כל תושבי המחנה. יש לציין שהרב אהסבאכר קיבל סיוע בפעילויותיו מהרב רנא קפלן שייצג את יהדות צרפת במחנה.

עליזה הייתה ציירת מוכשרת. היא תארה בציורים את הפעילות היומית במחנה. ציורי המים הוכנו על פיסות בגודל 7X5 סמ', הציורים שמורים באוסף הציורים של מכון ליאו בק בניו יורק. בארץ היא למדה ציור בשיעורי ערב בבצלאל אולם מחלתה מנעה ממנה לפתח את כישרונה.

ב-1943 ארגון הסיוע היהודי OSE הצליח לשחרר אותה ממחנה גירס ולהעבירה למנזר קתולי, ושם פגשה את אחותה. עליזה עזבה את המנזר והחלה לעבוד במשק בית פרטי. אחרי המלחמה היא הצטרפה לתנועת הנוער הציוני במרסיי.

ב-1946 היא עלתה ארצה. היא עברה דרך מחנה עתלית לקיבוץ דגניה ב'. כאן התגבש גרעין שנשלח כקבוצת עבודה לגבעת בוסל ליד חדרה ובאוקטובר 1946 כל הקבוצה עלתה וייסדה את קיבוץ נווה אילן. בדגניה ב' היא קבלה הכשרה כ"אקונומית" וזה היה תפקידה גם בנווה אילן. במשך הקרבות של חטיבת הראל לפתיחת הכביש לירושלים המלחמת השחרור היא דאגה לעוברי אורח של הפלמ"ח ושל "שיירת חולדה" על אף האמצעים המוגבלים שעמדו לרשותה.

בנובמבר 1948 היא התחתנה עם יהודה בסניצקי, ונולדה לה בתה אירית.

בחודש יוני 1952 משפחתה עזבה את נווה אילן ועברה למושב בית נקופה. כאן היא פתחה משק משפחתי לייצור ביצים ובמשך הזמן הוטל עליה לארגן את ענף הלול של כל המושב. כאשר הגיעו עולים חדשים למושב, עליזה התנדבה ללמד את האימהות הצעירות כיצד לטפל בתינוקות בתנאיי הארץ. היא נבחרה מספר פעמים לוועד ההנהלה של המושב.
עליזה בסניצקי נפטרה ב-16.12.2000 וקבורה בבית העלמין של בית נקופה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *