השקת הספר בציפורני הרייך השלישי,יומנו של וילי כהן, 1933-1941 / סיגל וייסבין רוזמן

גם הגשם והסערה לא מנעו מחברינו למלא את האולם בערב ההשקה ליומנו של וילי כהן. היה זה ערב מעניין שרגעי התרגשות בצידו: החל מדברי הפתיחה מפי יהושע שפיר, יו"ר סניף תל אביב ופרופ' שמואל פיינר, יו"ר מכון ליאו בק ירושלים, ועד להרצאותיהם של פרופ' משה צימרמן, ד"ר גיא מירון ותמר כהן-גזית, עוררו עניין רב.

גם הגשם והסערה לא מנעו מחברינו למלא את האולם בערב ההשקה ליומנו של וילי כהן, השבוע.

היה זה ערב מעניין שרגעי התרגשות בצידו: החל מדברי הפתיחה מפי יהושע שפיר, יו"ר סניף תל אביב ופרופ' שמואל פיינר, יו"ר מכון ליאו בק ירושלים, ועד להרצאותיהם של פרופ' משה צימרמן, ד"ר גיא מירון ותמר כהן-גזית, עוררו עניין רב.

תמר גזית ריגשה בדברי הפתיחה שלה "ד"ר וילי כהן, היסטוריון, מורה, חוקר. סבא שלי".

בסיום הערב, וללא תכנון מראש, עלה לבמה אחד מתלמידיו של וילי שסיפר אנקדוטה על האיש, שהיה מורהו בגימנסיה, ממרחק של 81 שנים ולא הותיר עין יבשה בקהל.
על כל אלה ניצח בגאון המנחה בני הנדל שליווה את הערב בקטעי קריאה מתוך היומן. בקהל נראו נכדיו ונכדותיו של וילי כהן והנינים, ולי הייתה תחושה שאם וילי צופה בהם עכשיו מאי שם- הרי שהוא מרוצה ממפעל חייו, המחקרי והמשפחתי גם יחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *