משפחת גוגנהיים / נעמי אגמון

משפחת גוגנהיים / נעמי אגמון

פורסם בתאריך: 02-11-2016

יוסף גוגנהיים

נולדתי בפורדסהיים שבגרמניה, במרס 1929, להורי לודוויג והלנה גוגנהיים. בהיותי בן שנה עברה המשפחה למנהיים.  שם גרנו עד למלאות לי חמש שנים. בשנת 1934, עם עליית הנאציזם החליטו הורי לעזוב את גרמניה מולדתם ולעלות לפלשתינה.

תחילה גרנו בחיפה.  העיר החמימה יחסית בעלת לחות גבוהה הפריעה להורי ואנו העתקנו את מגורינו לירושלים.

בגיל 16 עזבתי את הבית כשהתקבלתי לבית ספר "כדורי".  כשסיימתי התגייסתי לשרות לאומי כנוטר.  בצבא צורפתי לחטיבת "גולני" .  

עם סיום השרות בצה"ל נודע לי על קבוצת חיילים משוחררים  שהם מקימים מושב בשם "בני הראל"  לימים היה זה "כפר טרומן".  ב1950  עברתי לשם,  והייתי לאחד ממקימי הכפר.  

הכרתי את הניה לבית אנשלי , ששרתה בחטיבת "גולני".  אנו נישאנו  ושם נולדה גם בתנו יעל (כיום יעל  רוט).  

במשך הזמן הגעתי  לעבודה באגף לגידולי שדה.  במשרד החקלאות פגשתי את מר קם – עובד בכיר במשרד זה, הוא פנה אלי ואמר:  "מחר בבוקר אתה מתייצב כאן בעבודה"     ואמנם: מאז עבדתי במשרד החקלאות במשך 38 שנים.  באותן שנים יצאתי גם ללימודים באוניברסיטת תל אביב כדי להשתלם בביולוגיה.

ב1956 החלטנו לעזוב את הכפר ועברנו לבית יצחק. כאן נולד בננו אורי.  הוא למד בבית ספר חקלאי פרדס חנה, אחרי שחרורו מצה"ל  החל לעבוד באינקובטור במושב בני ציון.  

במשרד החקלאות עבדתי עד 1994  עד יציאתי לגמלאות.

הורי

אבי  לודוויג גוגנהיים יליד גרמניה, נולד בשנת 1883להוריו שמעון יליד טינגן ומגדלנה דרייפוס מגרצינגן.     הוא עבד ברשת חנויות טכסטיל SAND UND SEIDE  רשת שנוהלה ע"י האחים גוטמן. כשעברה המשפחה למנהיים  אבא ניהל את הסניף.  סבי היה מורה לדת היהודית יליד הכפר Rheingonheim. הוא היה גם חזן.    אני לא ידעתי עליו דבר עד שגיליתי את שמו ברשימה של מקהלת ילדים.  בעקבות  תגלית זו  למדתי שהוא היה נשוי למגדלנה לבית דרייפוס ילידת גרצינגן (ליד קרלסרואה).  לזוג נולדו 6  ילדים ובן הזקונים היה אבי.  בהיות אבי בן 5 שנים נפטרה אמו ואחותו גידלה אותו כמה שנים.  אחר כך הוא הועבר לבית יתומים.  בזמן מלחמת העולם הראשונה אבי התגייס ולחם למען הקיסרות הגרמנית.  לימים נישא לאישה ונולד להם בן אחד. אשתו נפטרה  וכעבור 5 שנים הוא נישא לאמי הלנה לבית לנדאואור. הזוג גידל את שנינו. אחי (למחצה) למד להיות אופה והצטרף להכשרה  הוא עלה ארצה בעלייה בלתי לגאלית  בשנת 1938.   הצטרף לקיבוץ מצובה  נולדה להם בת אחת.  אחי נפטר ב, 1949.  בתו היחידה בתיה רגב חיה כיום במדינת וושינגטון.

אמי

אמי הלנה גוגנהיים לבית לנדאואר נולדה ב קלן שבגרמניה. לסבתי, אמיליה לבית סלומון (משושלת  שהגיעה בגירוש ספרד להולנד)  וסבי יהושוע לנדאואר. אמי למדה ועסקה  באופנת כובעי נשים.    ב1933 עם עלייתו של היטלר הופעל על הורי לחץ מצד דודי שהיה כבר בפלשתינה, במטרה שנעזוב את גרמניה בהקדם ונעלה ארצה.   הוא הסביר לאמי שבארץ יהיה עליה ללמוד מקצוע חדש מאחר וכאן לא נהוג לחבוש כובעים הנשים נעזרות במטפחות ראש. אמא החליטה ללמוד שוקולדטייר ונרשמה ללימודים בברלין.  משם המשיכה והשתלמה בצרפת.  היא החליטה שבפלשתינה  תכין מטעמי שוקולד ומזה תתפרנס.  – זו הסיבה שאקלימה של חיפה לא התאימה והורי עברו לירושלים. ואמנם, בירושלים עבדה אמא בעשיית פרלינים משובחים. היא הייתה הראשונה בארץ שיצרה פרלינים.  אבא עבד בחנות בה הם נמכרו.  ב1951 אבי הלך לעולמו ואמא הצטרפה אלינו  לכפר טרומן.  ב1956,  כשהחלטנו לעזוב את הכפר ולעבור לבית יצחק, אמא עברה לבית ההורים של "התאחדות עולי גרמניה" ברמת חן.

 

הניה גוגנהיים לבית אנשל

נולדתי  בפרנקפורט-אם מיין, ב 8.1.1930  להורי ליזל (עליזה) וברנהרד (ברוך) אנשל.  אבי, יליד 1901, עסק בעיתונאות ואמי ילידת 1904, הייתה פקידה.

בשנת 1935 עלינו ארצה וגרנו ברעננה.  אבי עבד בפרדסנות  ואמי הייתה עוזרת בית.  

ברעננה גר גם דודי ארתור (אהרון),שעלה ארצה לפנינו וגר ברעננה. בשנת 1938הוא נרצח בזמן עבודתו בפרדס.   בתו היחידה רותי הייתה בת שנה בלבד.   

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה  ב 1939,פסקו משלוחי פרי ההדר ועבודתו של אבי פסקה, הוא התגייס אבא לצבא ל"יחידת החפרים" ("בפס").  

ברעננה גרנו תחילה בדירות שכורות ופעם  גם בצריף,  שהשירותים בו היו בחצר וחשמל לא היה שם. אולם בתום שנת הגיוס של אבי, קבלנו  בית מסודר  עם חצר , חשמל ושירותים צמודים.   

בארץ, המשיך אבי לעסוק בעיתונאות.  אני למדתי ברעננה 8 שנים ועם סיום בית הספר למדתי תחילה בסמינר לוינסקי בתל אביב  ואחר כך המשכתי בסמינר הקיבוצים.

הייתי פעילה בתנועת מחנות העולים וכך הגעתי להכשרת חולתה. במסגרת מגויסי הפלמ"ח עברתי "קורס מורס" ונשלחתי ל"גולני" ביבנאל.   שם הכרתי את יוסי גוגנהיים. עם סיום שנות השירות ב 1950 נישאנו.

כשגרנו בכפר טרומן התחלתי לעבוד בבית הספר בלוד. מכיוון שלא הייתה הסעה  היה עלי לצעוד מידי בוקר מרחק של כחצי שעה עד לתחנת האוטובוס ללוד  כדי להגיע למקום העבודה. שם לימדתי אסירים קרוא וכתוב.  

בכפר טרומן בשנת 1953 נולדה בתנו הבכורה יעל,.  כיום יעל רוט.  

בשנת 1956 עזבנו את כפר טרומן ועברנו לגור בבית יצחק. שם עבדתי כמורה בבית הספר המקומי.  בשנת 1960 נולד בננו  אורי.

בגיל 58 יצאתי לגמלאות אך עסקתי רבות בשעות התנדבות: בגבעת חיים עבדתי בחינוך מיוחד  ובבית יצחק ביקרתי אנשים בביתם על פי הצורך בסיוע אישי.

הורי הלכו לעולמם בשנות ה70.

אבי נפטר ב1977   ואמי בשנת 1978.  

יוסף גוגנהיים

הניה גוגנהיים

משפחת גוגנהיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *