אזכרה שנתית ויום עיון לציון 80 שנה לפוגרום ליל הבדולח
יום חמישי, ל' בחשוון תשע"ט, 8 בנובמבר 2018 באודיטוריום ביד ושם, הר הזיכרון, ירושלים
בתכנית:
09:30 – התכנסות באודיטוריום
10:15 – טקס אזכרה באוהל יזכור 10:45 – עצרת באודיטוריום
ברכות: מר דוד בועז, יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה נציג ארגון אות הכפרה והשלום מנחה: מר דוד ויצטום
האירוע יתקיים במעמד שגרירת ישראל בגרמניה הד"ר סוזנה ואסום ריינר

בשנים האחרונות גובר השיח בישראל סביב זכר השואה וכיצד נוכל לשמר אותו למען הדורות הבאים. אחת הדרכים לשימור הזיכרון עוברת דרך הרלוונטיות העכשווית.

הרצאות:
■ גב׳ יונה קובו, רכזת תערוכות מקוונות, מחלקת דיגיטל, אגף התקשורת, יד ושם – ״המכה באה מבפנים״, תערוכה מקוונת חדשה
■ פרופ' משה צימרמן – "הדרה פליטות ופוגרום – 80 שנה אחרי"
פאנל: "הדי הפוגרום בזמן הפוגרום ובזיכרון בן ימינו"בהנחיית מר דוד ויצטום

היום ייפתח בטקס אזכרה מיוחד באוהל יזכור ועצרת באודיטוריום של יד ושם. במהלך הטקס יעלה את אש התמיד – פרופ' צ'רלי גרינבאום שהיה עד לפוגרום ליל הבדולח. עדת ליל הבדולח, אלישבע בן ישר תניח זר בטקס באוהל יזכור.

אלישבע הייתה תינוקת בלילה בדולח ועלתה ארצה עם הוריה מיד לאחר אירועי הפוגרום. אלישבע זוכרת את אמה ניגשת יום ביומו  לסוכנות היהודית כדי לבדוק את רשימות הניצולים וחוזרת כלעומת שבאה. הם היחידים ממשפחתה ששרדו את השואה.

המרצים:

פרופ' משה צימרמן – יו"ר ועדת מורשת של ארגון יוצאי מרכז אירופה, היסטוריון המתמחה בהיסטוריה של גרמניה.

גב' יונה קובו – רכזת תערוכות מקוונות, מחלקת הדיגיטל באגף התקשורת של יד ושם – "המכה באה מבפנים", תערוכה מקוונת חדשה.

משתתפי הפאנל:

מר דוד ויצטום – מגיש ועורך חדשות בטלוויזיה וברדיו. זוכה פרס סוקולוב לתקשורת האלקטרונית לשנת 2009

מר אנשיל פפר – סופר, כתב בכיר ופרשן בעיתון הארץ, הכתב בישראל של ה"אקונומיסט"

פרופ' שולמית וולקובחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזוכת פרס גונדולף לשנת 1998 של האקדמיה הגרמנית לשפות וספרות.

ד"ר נח בנינגה – מכון קבנר באונ' העברית, עמית ועדת התביעות ע"ש שאול קגן.

דוד בועז, יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה: "אנו מציינים החודש מלאת שמונים שנה לפוגרום נובמבר (9 בנובמבר 1938), סידרה של פרעות ובהם הרס ושריפת בתי הכנסת, בזיזת חנויות של יהודים, מסע רציחות וכליאה של עשרות אלפים במחנות ריכוז. 'ליל הבדולח' קראו לו הנאצים. השנה כבכל שנה נתכנס ביד ושם לעצרת זיכרון ולימוד, לבל נשכח את המאורעות ולבל ניתן יד להשכחתם. מורשת אינה רק התרפקות נוסטלגית על העבר, אלא לימוד הלקחים לעתיד".

דמי השתתפות: לחברי ארגון 50 ₪ לקהל הרחב 65 ₪ (ייגבו ע״י הארגון) 
הרשמה לאירוע ולהסעות בסניפי ארגון יוצאי מרכז אירופה:
■ תל אביב והמרכז – קרן אברג'ל – 03-5164461
או בדוא"ל keren@irgun-jeckes.org
■ ירושלים – עופרה כהן – 02-6241198
או בדוא"ל ofra@irgun-jeckes.org
 ■ חיפה – ענת דבורה – 04-8258989
או בדוא"ל anatdvora@beit-horim.org.il
 
ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה.
הכינוי "ליל הבדולח", או "ליל הבדולח של הרייך" (Reichskristallnacht), הוא בבחינת לשון נקייה ונטבע על ידי הנאצים במטרה הכפולה, להמעיט בנזקי הפוגרום (זכוכיות מנופצות ותו לא) ולשוות לו גוון חיובי הנלווה לנצנוץ האור בשברי הזכוכית.
על פי פרופ' מאיר שורץ, בניגוד לדעה הרווחת, לא היה זה כינוי רשמי של המשטר הנאצי, שכן המשטר השתמש במונחים מגוונים אחרים, כמו "מבצע היהודים" (Judenaktion), "מבצע נובמבר" (Novemberaktion), "מבצע נקמה" (Vergeltungsaktion), "מבצע מיוחד" (Sonderaktion) ו- "מפגן נקמה" (Protest-Kundgebungen). המונח "ליל הבדולח" היה יצירה של ההמונים, ונראה שנוצר על ידי תושבי ברלין בהשראת החלונות המנופצים, ובשל רסיסי הזכוכית הרבים שכיסו את הרחובות.
חוקרים כפרופ' מאיר שוורץ סבורים על כן כי השימוש במונח "ליל הבדולח" אינו ראוי. ואכן, לפחות במקורות גרמניים רשמיים כיום הוא מכונה "ליל הפוגרום" או "פוגרום נובמבר", ונחשב ליום זיכרון.
 
 
 


בית כנסת עולה בלהבות בפוגרום ליל הבדולח, 10/11/1938, Germany, Baden Baden ארכיון התצלומים, יד ושם.