החייל שלי, נכדי האהוב, אילן, לקח חופשה ויצא אתי, סבתא שלו, לטיול, גילוי בערים בהם נולדו וגדלו אימותינו ואבותינו עד שנאלצו לברוח ולהיות פליטים בארץ

בשנת 2014 הוציאה  אנה בק שפרנט (לבית רימר) לראשונה את סיפור חייה בספר לו היא קראה: "שורשים וזכרונות". הספר התגלגל לידי באמצעות נכדהּ, חתני היקר,

עומר נאוטרה, בן דודתי, נולד וגדל בארצות הברית. הוא התחנך בבית ספר יהודי, תנועת נוער של יהודים, בקהילה יהודית חמה, מחבקת וציונית. כשסיים תיכון, החליט

תמר לנדאו, חברת ארגון יוצאי מרכז אירופה, ששרדה את זוועות השואה והכירה את בעלה שמחה במחנה הילדים אליו נלקחו, מספרת על החיים בין אלפי גופות,

לפני 80 שנה, כאשר הסתיימה מלחמת העולם השניה, פרסמו שלטונות המנדט הבריטי בארץ גיליון מיוחד של העיתון "הגלגל" בשפה העברית ובו מאמרים על המלחמה, תוצאותיה

מנהג נאה יש בעולם האקדמי הגרמני: כשמגיע מלומד לזקנה או לשיבה (על פי הגדרת מסכת אבות) מכינים לו מוקיריו המלומדים "ספר יובל" (Festschrift), אוסף מאמרים

יום  החרם שהוכרז ידי ממשלת גרמניה הנאצית  ונקבע  ליום שבת, ה-1 באפריל 1933, אמור היה להימשך חודש ימים, אך קוצר בלחץ בינלאומי ליום אחד, ואף

היינריך היינה או חיים היינה? במשך שנים נחשב היינה למשורר גרמני מהשורה הראשונה ותואר כמי שנטבל לנצרות וכמומר שעזב את היהדות. אך מי שמיטיב לקרוא

הקדמה בימים אלה, עת אנו ממשיכים לעצב את זהותנו היהודית בתפוצות בכלל ובאירופה בפרט, במיוחד לאור תופעות אנטישמיות ההולכות ומתעצמות, חשוב להביט אחורה ולהבין את

בבוקר יום שמשי בחורף שכון ביקרנו בבית המשפט העליון בירושלים בסיור בבניין מדהים ולהרצאה מאלפת של השופט העליון בדימוס ידידנו השופט העליון יורם דנצינגר. משכן

ג'ורג' שטיין, או כפי שכונה בקרב משפחתינו סבא ג'ורג'י, נולד בווינה בשנת 1908 להורים רוזה וזיגפריד (שלום). המשפחה התגוררה ברחובRembrandtstraße  34 בווינה, סבי היה חניך

כי הנה הסתיו עבר, ועם תחילת עונת החורף, ובוודאי לאחר כניסתו הפורמאלית של שעון החורף (27 באוקטובר 2024), החושך הולך ותופס חלק גדול יותר ביממה על

התערוכה במוזיאון ישראל בירושלים, נפתחה לא מכבר תערוכה: "לא רק משחק ילדים: חדר האומנות של רוזה פרוידנטל". התערוכה מתמקדת במפעלה של פרוידנטל. גלרית התערוכה אינה

מכונת כביסה בחיפה: היסטוריה גרמנית ב-14 מכתבים מלווה ביומן מסע מאת לואיזה ריינהרד מאת: מריון וֶלש (Marion Welsch). תרגום לעברית: תומר רוזן גרייס, עופר אבנון,

תשרי תשפ"ה   אפשר גם אחרת בראש השנה בבוקרו של היום הראשון של ראש השנה עם כניסתה של השנה החדשה, בשעות הבוקר, ביתי הסיעה אותי

תכנון ובניית משכן הכנסת –  הבניית זהות ויצירת משמעות לבית הנבחרים והרשות המחוקקת של מדינת ישראל  הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל,

"בין לבין" – הוא אולי צמד המלים שמיטיב לתאר את מיקומו המיוחד והייחודי של פרופסור משה צימרמן. הדברים נכונים בהתייחס לתרומה שתרם עד כה, אם

כמי שביקר בישראל פעמים רבות (שישים פעם), עוד מתקופת נעוריי בשנות השבעים ולאורך העשורים הבאים בממסגרת שונות – ביקורים אישיים והן ביקורים מקצועיים במסגרת מחקר

מאת: תמר דפני, מלגאית בארגון יוצאי מרכז אירופה זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת, גם לא לעיתון. הייתי עושה זאת פעם המון, בעיקר בתיכון ובחטיבת

[סִ]פּוּרִים מבית [ומבית מלון] על פּוּרִים של נשפים: תלבושות, מסכות, ג'ז וריקודים ד"ר אדריכלית אסנת רוזן קרמר ונהפוך הוא בפורים: היגון יהפוך לשמחה והאבל ליום

תחילת הקץ של יהדות גרמניה מאת אברהם הופמן   "קיצה של יהדות גרמניה בפתח". במלים אלה הגדיר הרב יוסף צבי קרליבך, רבה של המבורג, את

ספור משפחתי, משולב באירועי שנת ה-75 למדינה, על הורי החלוצים, על בנם- אחי, שנפל בקרב, על הבית שחרב בעטרות שנכבשה ועל התחלה חדשה בבני עטרות.

יש  הסבורים שפרי עץ-הדעת בגן עדן היה תפוח. חווה ועימה אדם, שנגסו בו – זכו בבינה ובטעימה מהחיים. אין פלא שגן עדן והתפוח העסיקו אמנים

לכניסה לכיתה א וליום הראשון בבית הספר יש משמעות מאוד מיוחדת. ביום זה בעצם מתחיל  Der Ernst des Lebens (הצד הרציני של החיים). כדי להמתיק