* מאמר זה, בשינויים קלים, מבוסס על אחד הפרקים בספרו של ד"ר משה מוסק "עלילות הארכיון", שראה אור במרץ 2026 בהוצאת ספרי ניב. *

יש רגעים שבהם ההיסטוריה מפסיקה להיות משהו שקוראים עליו בספרים והופכת למשהו אישי. זה קורה כשאנחנו פותחים אלבום תמונות ישן, שומעים שוב את המבטא של

ד"ר פאול מקסימיליאן אפשטיין (1944-1902), נולד בלודוויגסהאפן על הריין וגדל במנהיים שבבאדן-וירטברג שבדרום מערב גרמניה. הוא למד משפטים, כלכלה-לאומית, פילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטה של היידלברג והוסמך

בהיסטוריוגרפיה הציונית ובספרות שתיארה את ההתיישבות החלוצית שקדמה להקמת המדינה נדחק לעיתים מקומם וחלקם של יוצאי גרמניה בבניינה של ההתיישבות הציונית בארץ. אולם, למעשה, הייתה

אם אי פעם מצאתם את עצמכם בליל הסדר מול עורך סדר לבוש קיטל לבן, הקורא את ההגדה במהירות של רכבת מהירה בברלין, כנראה שנקלעתם לסדר

פֶּסַח לא פָּסַח עלינו: על פסח שהגידו לנו אבותינו בכל מקום ועת – מדור לדור חג הפסח – וגם: חג המצות, חג האביב, חג החירות

הקמת האגף למורשת יהדות דוברת גרמנית במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה בהנהלת ד"ר ענבל ריבלין מסמלת סיום של מסע ארוך ומורכב, ובה בעת מהווה רגע מרגש,

מוזיאון הכט ניצב בתקופה מרגשת של התחדשות: תהליך המחבר בין עבר מפואר לבין חזון לעתיד ומזמין את קהילת היקים והקהל הרחב לא רק לקחת חלק,

סבא שלי, סלומון דוד, שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. הוא נפצע וקיבל את עיטור "צלב הברזל". באותה עת שירתו בצבא הגרמני כ-100,000 חיילים יהודים.

מאמר זה נכתב לקראת חגי תשרי התשפ"ו, בשלהי חודש תמוז התשפ"ה (אמצע יולי 2025), שלושה חודשים לפני חג הסוכות תשפ"ו (7-14.10.2025), כאשר מדברים על "מו"מ

בדצמבר 2021 איבדנו את אבינו היקר, זאב דוידוביץ', יליד 1930, יינה, גרמניה. בעיזבון שהשאיר אחריו גילינו תמונות רבות ומכתבים. מכתב אחד צד את עינינו במיוחד.המכתב

"הקרן לסולידריות עם גרמנים בחוץ לארץ" מגבירה את פעולותיה בישראל כדי לתמוך בפרוייקטים תרבותיים וחברתיים של ישראלים ממוצא גרמני.     מנכ"ל הקרן ד"ר מרקו

חשוב לציין את דבר קיומן של לא פחות מעשר גרסאות שונות של הכרזת העצמאות, ויש הטענים שאף יותר. זו ההכרזה שמשה שרת (אז שרתוק) נתן

החייל שלי, נכדי האהוב, אילן, לקח חופשה ויצא אתי, סבתא שלו, לטיול, גילוי בערים בהם נולדו וגדלו אימותינו ואבותינו עד שנאלצו לברוח ולהיות פליטים בארץ

בשנת 2014 הוציאה  אנה בק שפרנט (לבית רימר) לראשונה את סיפור חייה בספר לו היא קראה: "שורשים וזכרונות". הספר התגלגל לידי באמצעות נכדהּ, חתני היקר,

עומר נאוטרה, בן דודתי, נולד וגדל בארצות הברית. הוא התחנך בבית ספר יהודי, תנועת נוער של יהודים, בקהילה יהודית חמה, מחבקת וציונית. כשסיים תיכון, החליט

תמר לנדאו, חברת ארגון יוצאי מרכז אירופה, ששרדה את זוועות השואה והכירה את בעלה שמחה במחנה הילדים אליו נלקחו, מספרת על החיים בין אלפי גופות,

לפני 80 שנה, כאשר הסתיימה מלחמת העולם השניה, פרסמו שלטונות המנדט הבריטי בארץ גיליון מיוחד של העיתון "הגלגל" בשפה העברית ובו מאמרים על המלחמה, תוצאותיה

מנהג נאה יש בעולם האקדמי הגרמני: כשמגיע מלומד לזקנה או לשיבה (על פי הגדרת מסכת אבות) מכינים לו מוקיריו המלומדים "ספר יובל" (Festschrift), אוסף מאמרים

יום  החרם שהוכרז ידי ממשלת גרמניה הנאצית  ונקבע  ליום שבת, ה-1 באפריל 1933, אמור היה להימשך חודש ימים, אך קוצר בלחץ בינלאומי ליום אחד, ואף

היינריך היינה או חיים היינה? במשך שנים נחשב היינה למשורר גרמני מהשורה הראשונה ותואר כמי שנטבל לנצרות וכמומר שעזב את היהדות. אך מי שמיטיב לקרוא

הקדמה בימים אלה, עת אנו ממשיכים לעצב את זהותנו היהודית בתפוצות בכלל ובאירופה בפרט, במיוחד לאור תופעות אנטישמיות ההולכות ומתעצמות, חשוב להביט אחורה ולהבין את

בבוקר יום שמשי בחורף שכון ביקרנו בבית המשפט העליון בירושלים בסיור בבניין מדהים ולהרצאה מאלפת של השופט העליון בדימוס ידידנו השופט העליון יורם דנצינגר. משכן

ג'ורג' שטיין, או כפי שכונה בקרב משפחתינו סבא ג'ורג'י, נולד בווינה בשנת 1908 להורים רוזה וזיגפריד (שלום). המשפחה התגוררה ברחובRembrandtstraße  34 בווינה, סבי היה חניך